המודל לחינוך הוליסטי רואה ומטפל באדם השלם המורכב מגוף, נפש, רוח, המושפע מהתנאים הסביבתיים (פיסיים וחברתיים) והתורשתיים. במקביל לבחינה ולהתערבות חינוכית – פדגוגית הכוללת הישגים לימודיים, נשירה, מוטיבציה, יכולת להמשיך ללמוד ועוד, מטפל המודל בסוגיית הרווחה המיטבית (wellness), המתקשרת לערכים של בריאות, אופטימיות, סיפוק אישי, תקווה ואושר.
התהליך האינדיבידואלי כולל מיפוי הוליסטי חדשני המאפשר מבט פנימה של התלמיד על עצמו שיח והיכרות רחבה של המחנך והמורים עם כל תלמיד ותלמידה במגוון היבטים האחראיים למיטביות: השמעה והקשבה לקול התלמיד, היכרות עם חוזקותיו, כישוריו, חוזקות המשפחה, פעילות פנאי, שינה, תזונה, פעילות גופנית, מצב חברתי, התנדבות ועוד. תלמיד החווה ‘רווחה נפשית’ ישפר את הישגיו הלימודיים! התהליך הכיתתי והבית ספרי מוביל לקבלת תמונה כוללת המאפשרת הבנת הצרכים, התחשבות בקולות התלמידים, קולות ההורים בחוזקות הקבוצתיות ובהתאם לכך נגזרות התכניות והפעילויות.
מודל החינוך ההוליסטי יוצר קשר מערכתי מאחד בעיר וחיזוק רצף חינוכי – שפה פדגוגית משותפת ואחידה מכתה א’ עד כתה י”ד. מאפשר התערבות אינדיבידואלית ומערכתית בהתאם לצרכים המשתנים.
הבדלים בין יישובים מכתיבים הבדלים בתוכניות היישום. בהתאם לצרכים הייחודיים הממופים מופעלות תכניות התערבות אינדיבידואליות, קבוצתיות, בית ספריות, עירוניות. העשרה תרבותית, יום לימודים ארוך, קבוצות למידה, טיפול אינדיבידואלי ועוד. המיפוי האינדיבידואלי ההוליסטי מאפשר ‘כלכלת חינוך’ חדשנית ויעילה באמצעות התכניות המותאמות הנגזרות ממנו. אלו מובילות להעמקת התאמת המערכת לתלמידים במקביל לחיזוק תחושת ההשתייכות שלהם וקידום המסוגלות והמוטיבציה שלהם.
מודל חינוך הוליסטי יישובי- הדגשים מרכזיים: “גישה הוליסטית בחינוך רואה את כלל צורכי התלמיד ומכוונת לספק לו מיומנויות חברתיות”
- יצירת פרמטרים ומדדים שיאפשרו היכרות, הבנה, מיפוי צרכים וטיפול ‘360’ בכל תלמיד/ה.
- טיפול אישי הוליסטי- מבוסס נתונים, דיפרנציאלי. יצירת תכנית עבודה ממוקדת בפרט, בקבוצה, בכתה, בשכבה, בבית הספר, ביישוב – בהתאם לנתונים ולהקצאת משאבים.
- יצירת מיקוד הוליסטי, הומניסטי באמצעות היכרות ושימוש בכלי פסיכולוגיה חיובית – בדגש על חוזקות ומקורות חוסן לטיפול בתלמיד, במערכת החינוך. ‘במעגל השני’- מתפתחת תפיסה הוליסטית כלפי כל פרט במערכת הבית ספרית: מנהל, מורה, הורה. אדם החווה מיטביות- ישפר תפקודו האישי והמקצועי.
- הסדירות הבית ספרית: הוספת חידוש למתכונת הישיבות הפדגוגיות – איזון ומתן משקל משמעותי ובאופן שיטתי למגוון הגורמים המשפיעים על הישגי התלמיד והמוטיבציה שלו.
- יצירת רצף פדגוגי איכותי תוך יצירת ‘שפה משותפת’ לכל בתי הספר ביישוב: יסודיים, חטיבות ביניים, חטיבות עליונות והמכללות לטכנאים והנדסאים. מיפוי זהה, מבוסס מידע, מהימן ותקף הרואה את מיטביות התלמיד במרכז בכל שלבי החינוך א- י”ד.
- פיתוח תפיסה ושפה המוטמעת בצורה שיטתית, מקצועית ואיננה ‘תלוית אדם או תפקיד’. חובת המורה ומערכת החינוך לראות את התלמיד השלם ולקדם אותו בהתאם.
ליצירת קשר: יואב קוסן, מנהל תכנית המודל ההוליסטי