בעשור האחרון אנו עדים למהפכה טכנולוגית הסוחפת את כל תחומי החיים, ובמרכזה ניצבת הבינה המלאכותית. אם בתחילה נתפסה טכנולגיית ה-AI ככלי ייעודי לעולם ההיי-טק או למחקר מדעי, הרי שכיום הבינה המלאכותית היוצרת היא כבר חלק מחיינו ועל פי רוב התחזיות היא עומדת להפוך לשחקן מוביל כמעט בכל תחומי החיים. אין מדובר בניבוי עתידות או מדע בדיוני אלא בתהליך היסטורי שבו העולם והאנושות כבר נמצאים. בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות ברחבי העולם בוחנים כיצד ניתן לשלב כלים חכמים בלמידה, בהוראה ובהערכה – ומגלים עולם חדש של אפשרויות לצד שאלות ואתגרים מהותיים ואתיים.
כניסת הבינה המלאכותית לחינוך אינה רק שינוי טכנולוגי; היא מהווה שינוי תפיסתי עמוק בתפקיד המורה, במעמד הידע ובאופן שבו תלמידים רוכשים מיומנויות ומפתחים חשיבה. הדרכים בהן מתממשת המהפכה, לצד הפוטנציאל שהיא טומנת בחובה, מעלות סוגיות אתיות ופדגוגיות בפני מערכות החינוך של המאה ה-21.
בשנתיים האחרונות משקיעה רשת אורט רבות בהובלת תהליכי עומק לחקירת הפוטנציאל, כמו גם פיצוח האתגרים בהטמעת שימושי הבינה המלאכותית לצרכים פרקטיים של מורות, מורים, תלמידות ותלמידים, בצורה מושכלת. מתוך ההבנה וההכרה שהבינה המלאכותית עומדת לשנות את העולם החינוכי ולחולל מהפך בתהליך ההוראה והלמידה, החלה רשת אורט ישראל בחקירת ההשפעות הרחבות של הבינה המלאכותית על תחום החינוך, והאופנים בהם ניתן לשלב את כלי הבינה המלאכותית בעשייה היום יומית של אנשי החינוך. את למידת והטמעת התחום בבתי הספר, מוביל רתם לפיד, ראש תחום AI במנהל למחקר ופיתוח והכשרה ברשת אורט. למעשה, רשת אורט ישראל היא הרשת היחידה בישראל שהחלה כבר בשנת תשפ"ד לשלב לימודי בינה מלאכותית בסילבוס של שיעורים והחלה להאיץ את תהליך המעבר מהוראה ריכוזית המבוססת על הקניית תוכן, ללמידה פרסונלית מבוססת מיומנויות.
זאת ועוד, רשת אורט ישראל מעוניינת להכין את הצוותים החינוכיים ואת התלמידים והתלמידות לשינוי העצום המתהווה, שהשלכותיו מתגלות מרגע לרגע, בכדי שיגיעו מוכנים ככל הניתן לחיים האמיתיים בעידן של בינה מלאכותית, הן במערכת החינוך והן בעולם העבודה. דילמות רבות ומרתקות טמונות באתגר החינוכי העצום הזה: כיצד נחשוף את הכלים האלו לתלמידים, איך נלמד אותם להשתמש בהם, וגם אילו סייגים כדאי לשים כדי להשתמש בהם באופן נכון. היבטים של אתיקה, זכויות יוצרים, well-being ושמירת הפרטיות מקבלים כעת מקום לצד הידע והכלים הטכנולוגיים.
בשנה האחרונה, שקדה הרשת, בשיתוף מלגת בכר של הג'וינט ובליווי חברת Deloitte על פיתוח והטמעת תקן AI ולצידו קוד אתי רשתי, שיתווה את הובלת תחום הבינה המלאכותית באורט. מטרתו להציע דרכי חשיבה ועידוד שימוש אחראי בכלים. מלאכת גיבוש הקוד האתי התמקדה בזיהוי דילמות מרכזיות המאפיינות את המציאות החינוכית החדשה עם הופעתם של כלים חכמים, תוך שאיפה לאזן בין חדשנות טכנולוגית לעקרונות יסוד אנושיים. חקירת הנושא כללה מחקר תיאורטי רחב לצד שיח עם מומחי אתיקה, חינוך, טכנולוגיה, פסיכולוגיה ומשפט; תלמידים; צוותי חינוך ונציגי קהילה. זהו למעשה מהלך פורץ דרך וייחודי של רשת אורט להנחת תשתית ערכית לאומית לדיון מתמשך והכרחי בקהילה החינוכית, המשפיע בהכרח על חוסנה ויתרונה ברי הקיימא של החברה הישראלית.
הקוד האתי של אורט לשימוש אחראי בבינה מלאכותית בחינוך, המבוסס על שבעה עקרונות מרכזיים, הושק בערב חגיגי וחוויתי בו הושם דגש על אתיקה, חדשנות והרבה זוויות אנושיות. קבלת הפנים זימנה לאורחים מפגש אומנותי ומעשיר עם יצירותיה של אוולין רוזנשיין, בוגרת אורט דנציגר קריית שמונה, בתערוכת "סיפורי דמיון". אוולין, המתמודדת עם מצב בריאותי מורכב, מתמחה בטכניקת ציור דיגיטלי ומהווה מודל לאופטימיות ולכוחה של אנושיות לרתום טכנולוגיות כדי לפתח דמיון, להעלות חיוך ולהעצים חוויות אנושיות, ובאותה נשימה ליצור תקווה לעתיד טוב יותר. למעשה הערב נפתח בדיאלוג שניהל הקהל עם אוולין מרחוק. באמצעים טכנולוגיים התאפשר דיאלוג מרגש ומעורר השראה בין הקהל לבין היוצרת.
את האירוע פתח רז פרויליך, מנכ"ל אורט, שחידד את חשיבות הצורך בשמירה על אתיקה, ערכים ומוסר בתהליכי חדשנות, על מנת להבטיח חברה אנושית משגשגת. הוא בחר להדגים את דבריו בדוגמה מימים אפלים בהם המשטר הנאצי הציג עצמו כמי שמבקש לייסד "סדר מוסרי חדש", אך בפועל עיוות את מושגי המוסר והאנושיות מן היסוד.
אור גיל, מנכ"ל ג'וינט אלכא, ברך על המהלך: "השותפות בנושא כתיבת הקוד האתי לשימוש בבינה מלאכותית עם אורט היא חלק מהצורך החשוב לקדם שותפויות אסטרטגיות לחיזוק סוכני שינוי שיובילו מהלכי חדשנות בשדה הציבורי". הילה חדד חמלניק, נציגת הג'וינט, מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה אשר כיהנה כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שימשה בתפקידי אסטרטגיה וחדשנות, והיתה חברה בצוות הפיתוח של "כיפת ברזל", דיברה על חשיבות המהלך המהפכני והייחודי שמובילה אורט, במציאות של זירת מאבק גאופוליטית אסטרטגית המשפיעה על בניית חוסן בטחוני וחברתי בר קיימא לישראל. "המרוץ לעליונות טכנולוגית בין מדינות מעולם לא היה מהיר ומכריע יותר. בעידן הבינה המלאכותית, היכולת לאמץ ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות הפכה למפתח בשמירה על ביטחון לאומי. ההיסטוריה מלמדת אותנו שפערים טכנולוגיים יכולים להכריע את גורלן של מדינות. בעידן שבו AI משנה כל היבט בחיינו, היכולת להבין ולהשתמש בכלים מתקדמים היא כבר לא בגדר יתרון – היא הכרח קיומי. הבינה המלאכותית, מעצם טבעה, מאיצה תהליכי למידה ופיתוח ומצמצמת פערים טכנולוגיים. היכולת של AI לזרז תהליכי מחקר ופיתוח ולהנגיש ידע מתקדם מחייבת אותנו לחשוב מחדש על האסטרטגיה החינוכית-טכנולוגית שלנו. הצעד של אורט בפיתוח קוד אתי לשימושים בעולם החינוך הוא מתבקש, מהפכני, פורץ דרך וייחודי".
רתם לפיד, מוביל תחום ה-AI ברשת, שהנחה את הערב, הציג יחד עם סמנכ"ל וראש המנהל למחקר ופיתוח והכשרה באורט, שרון גרינברג, בצורה חווייתית ומעוררת עניין את שבעת עקרונות הקוד האתי שגובשו בתהליך העבודה העוסקים בפרטיות, הטיות ואפליה, אינטראקציה בין אישית, שקיפות, נגישות, אוריינות, ואחריותיות. כל אחד מהעקרונות הוצג והומחש ע"י דוגמאות מהשטח ששיתפו מנהלי בתי ספר מהרשת.
שרון גרינברג, סמנכ"ל וראש המנהל למחקר ופיתוח באורט שיתף: "באורט, כרשת מדעית טכנולוגית, חשוב לנו להטמיע את השימוש בבינה מלאכותית – ולעשות את זה באחריות. גם עם שכל וגם עם לב. אז ישבנו יחד וגיבשנו קוד אתי שיהווה את המצפן שלנו בעולם החדש: הקוד שלנו מדבר גם על דברים שהייתם מצפים לראות בו – פרטיות, שקיפות, נגישות, אבל גם על דברים שלא הייתם מצפים לראות בו – אדם לפני מכונה, הבנה שהידע האנושי הכרחי, החשיבות בשמירה על אחריות אנושית. הקוד שלנו מחייב אותנו להעדיף את הבינה האנושית, לפעול בשיקול דעת, לשים את האדם, היחסים והמשמעות לפני היעילות או האוטומציה. גיבוש הקוד האתי היה תהליך חינוכי בפני עצמו. הוא נעשה בשולחנות עגולים עם תלמידים, הורים, מורים, מנהלי בתי ספר ומכללות ומומחים. כולם היו שותפים: להמלצות, לכתיבת העקרונות ולדירוג סדר החשיבות שלהם, ולניסוח נהיר בגובה העיניים. בעולם שבו כלים חכמים יודעים לחזות, להמליץ ולהחליט, הקו המנחה שלנו הוא לבחור באדם, לבחור באחריות, לבחור לחנך."
