מלחמת חרבות ברזל והאירועים המטלטלים שחוותה ועדיין חווה החברה הישראלית מאז ה-7.10, העמידה את מערכת החינוך ואנשי החינוך בפני אינספור התמודדויות מורכבות וצורך בהתאמות נדרשות למציאות חדשה. אתגרים של מנהיגות חינוכית בתקופת מלחמה הם רבים ובאורט רואים בהם הזדמנות לבניית שיתופי פעולה למען חיזוק החוסן ואימוץ שפה חדשה, שמתייחסת לצרכים. זאת לצד היבטים שונים של עתידנות וחדשנות בחינוך, במציאות מאתגרת של שגרת החירום.
חוסן רגשי מאפשר לשמור על תפקוד יציב ולחזור לשגרה במהירות יחסית. ההגדרה נוגעת לא רק ליכולת לשאת קושי אלא גם ליכולת לצמוח מתוך האתגרים. בסביבה שבה תלמידים נתקלים במגוון לחצים – לימודיים, חברתיים, רגשיים, ואישיים – חוסן רגשי מעניק להם את הכלים להתמודדות עם לחצים אלו כמו גם עם מצבים של כישלון או חוסר הצלחה. צוות המורים והעובדים, המתמודד עם עומסים רגשיים ונפשיים, זקוק גם הוא לחיזוק. ככל שבית הספר יפעל לקידום חוסן רגשי אצל כלל חברי הקהילה, כך הוא יהפוך למרחב שבו כל אחד ירגיש מוגן ובטוח יותר.
המלחמה לצד הדילמות המלוות את החזרה לשיגרה, העמיקו את הצורך בעיסוק בבניית חוסן ולכידות חברתית במערכת החינוך ובבתי הספר, כפקטור משמעותי ביצירת חוסן לאומי וחיזוק החברה הישראלית ומדינת ישראל בעת זו ובכלל. גם בחינת השפעת הטכנולוגיות בהקשר זה, הפכה לצורך מיידי, עם כניסת הבינה המלאכותית. הרשת הובילה מהלך אסטרטגי לבחינת הדרכים האפקטיביות לחיזוק החינוך למצוינות ערכית אזרחית ואקלים חינוכי מיטבי, ע"י פיתוח תכנית חוסן רשתית, סיוע וליווי בתי ספר בבניית תכנית עבודה בנושא אקלים. כחלק מפעולות להטמעת חוסן בקהילה הבית ספרית, ומציאת מנגנונים שיבטיחו את הצלחת התהליך, משתפת הרשת פעולה בשנה האחרונה עם הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז ידע לאומי המספק מנהיגות, הכוונה ומשאבים לפני משבר, במהלכו ואחריו. מודל בית הספר כמרכז החוסן הקהילתי מוטמע כבר בעשרות בתי ספר של הרשת באמצעות יצירת תוכניות חוסן רשותיות ובית ספריות למוכנות לשעת חירום ולהפעלתן.