לוח השנה מעיד כי חופשת הקיץ הסתיימה והתאריך החגיגי והסימלי ה-1 בספטמבר כבר כאן. שנת הלימודים הזו נפתחת כשברקע עננת המלחמה עדיין מרחפת מעל הראש והבשורות הקשות על הנופלים והחטופים, ממלאות את הימים. ברשת אורט ישראל נערכו לפתיחת שנה מאתגרת נוספת, אך מלאת תקווה עם קליטת בתי ספר חדשים ומנהלים חדשים. לרשת התווספו בשנת תשפ"ו עוד 8 בתי ספר ו-4 רשויות חדשות: חריש, חדרה, ראש העין, ושיבלי. ההתמודדות עם האתגר ביצירת חזון רלוונטי לחברה הישראלית חייבה את הרשת להעמיק חדשנות טכנולוגית בחינוך כנכס אסטרטגי, לצד פיתוח ערכים, חוסן והעצמת ההון אנושי. התמיכה בצוותי ואנשי החינוך הנחו את הנהגת הרשת לאמץ קו של תקווה, צמיחה וראייה לעתיד על אף ולמרות האירועים.
אירוע פתיחת השנה של השדירה הניהולית עסק בעתיד החינוך וברוח האורטית. תחת הכותרת "בשביל המחר -המסע ל2030", איפשר הכנס לצוותים הניהוליים באורט לשאוב כוחות והשראה זה מזה, להיחשף לאירועים המרגשים, שקרו במהלך השנה שחלפה, לברך את המוסדות החדשים ומנהלי בתי החדשים שהצטרפו למשפחת אורט ולהיפרד בהתרגשות מהמנהלים הפורשים. אבל נדמה, שהדבר המחזק ביותר שבלט במפגש זה היתה האוירה הייחודית של אחווה, ערבות, אחדות והודיה, שכה ייחודית לאורט, שמביאים עימם בסופו של דבר תוצאות בשטח. כמידי שנה לקראת פתיחת שנת הלימודים, פרסם משרד החינוך גם השנה את רשימת בתי הספר התיכוניים המצטיינים בתחום הערכי, החברתי והלימודי. רשת אורט ישראל בולטת במספר בתי הספר המצטיינים הגבוה בישראל – מעל ל-9% מכלל המצטיינים הם אורטיים! מתוכם 6 בתי ספר מהרשת נכללים ברשימה היוקרתית של המוסדות המצטיינים בדירוג הגבוה ביותר. זוהי מראה מחמיאה לעשיה החינוכית מעוררת הגאווה של כל העוסקים במלאכה ברשת.
מאות חברי צוותי ניהול מ-264 מוסדות רשת אורט ישראל התכנסו במרכז הכנסים גבריאל בנס ציונה לאירוע חגיגי לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ו – בשביל המחר, המסע ל-2030, אותו הפיק ויזם מנהל משאבי אנוש ברשת, בראשותה של מירב עטרי. את האירוע הנחתה נטע סגל משלי, מנהלת המחלקה לפיתוח והעצמת ההון האנושי באורט, והוא נפתח במופע שירה אומנותי מרגש של להקת 'קול אורט' מאורט שחקים בנהריה. סמנכ"ל וראש מינהל מש"א, מירב עטרי ויו"ר דירקטוריון אורט, מיקי לוי, הוזמנו לשאת דברים.
רז פרויליך, מנכ"ל הרשת, סקר אירועים שקרו במהלך השנה המבטאים את רוחה של אורט כמו תלמידי י"ב שהגיעו לביתה של המחנכת האישית במהלך המלחמה כדי להודות לה בסיום לימודיהם. בהמשך הציג את נתוניה של הרשת וחזונה לשנים הבאות. ולא שכח להזכיר את איתן רוזנברג, ראש מחלקת כספים במינהל למחקר ופיתוח והכשרה, שהלך לעולמו בטרם עת ובמפתיע, והותיר רבים מחבריו לעבודה המומים מצער.
לקראת ה-1 בספטמבר נערכו כאמור, הצוותים ברשת אורט לפתיחת השנה, עם תובנות מהשנתיים החולפות, ועדיין בעיצומם של אירועים דרמטיים שעוברת החברה הישראלית. לנגד עינינו משתנה העולם בקצב מהיר, כשלחינוך תפקיד מכריע בעיצוב השנים הבאות. מלחמת חרבות ברזל והאירועים המטלטלים שחוותה ועדיין חווה החברה הישראלית מאז ה-7.10, העמידה את מערכת החינוך ואנשי החינוך בפני אינספור התמודדויות מורכבות והתאמות נדרשות למציאות חדשה. השגרה “החדשה”, מלווה בדאגות לביטחון פיזי ורגשי לקהילות בתי הספר, העצימה את תפקידו של ביה”ס כעוגן ומקור צמיחה לקהילה והצורך בהפניית משאבים לעיצוב סדר יום חינוכי חדש – FUTURE READY ולהעמקת המודל הרשותי של אורט. לצד ההתחזקות המתמדת בהיבטי האקלים והחוסן, סימנה הנהלת הרשת את הצורך להתחדשות פדגוגית ולהתאמת תהליכי הלמידה לתהליכים המואצים המתרחשים סביבנו, בכלל זה כניסת הבינה המלאכותית לחיינו ולעולם החינוך והניהול וההבנה כי בית הספר במתכונתו החינוכית דורש שינוי. התאמות אלו מתחברות אל התכנית האסטרטגית, שאת יישומה מובילה הנהגת הרשת בשנה האחרונה.
שנת תשפ"ו מוצאת את רשת אורט עומדת איתנה מול אתגרים אלו, לאחר תהליך מובנה של מיפוי צרכים ואימוץ אסטרטגיה ותכניות עבודה עדכניות. רשת החינוך הטכנולוגית- מדעית הגדולה בישראל, מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית, מהווה אי של יציבות בימים הסוערים הללו עבור רבים מלומדיה ומלמדיה. "כוחנו באחדותנו" – אמר המנכ"ל רז פרויליך, והוסיף: "עינינו נשואות קדימה לעיצוב השנים הבאות – זו הדרך של אורט".
הרצאת האורח היתה הרצאתה של הילה חדד חמלניק, מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה אשר כיהנה כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שימשה בתפקידי אסטרטגיה וחדשנות, והייתה למנכ"לית הצעירה ביותר במשרדי הממשלה. באמתחתה ארבעה תארים אקדמיים, והיא הייתה חברה בצוות הפיתוח של "כיפת ברזל". הרצאתה עסקה בחדשנות טכנולוגית כנכס אסטרטגי: "ארגונים צריכים להטמיע מנגנונים שיאפשרו להם להתחדש ולהתעדכן: חדשנות היא הדרך להישאר רלוונטי, היא הכלי שמאפשר לארגון להישאר רלוונטי בעולם שמשתנה מהר. צריך לייצר מנגנונים בבסיס העבודה שמאפשרים זאת, בעיקר לקצר תהליכים". חמלניק חדד הסבירה כי חדשנות הפכה לזירת מאבק גאופוליטית אסטרטגית המשפיעה על בניית חוסן בטחוני וחברתי בר קיימא לישראל. "המרוץ לעליונות טכנולוגית בין מדינות מעולם לא היה מהיר ומכריע יותר. בעידן הבינה המלאכותית, היכולת לאמץ ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות הפכה למפתח בשמירה על ביטחון לאומי. ההיסטוריה מלמדת אותנו שפערים טכנולוגיים יכולים להכריע את גורלן של מדינות. כיום, הבינה המלאכותית מייצגת את חזית הטכנולוגיה החדשה, עם יכולות מתקדמות בתחומי עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת, ולמידת מכונה. בעידן שבו AI משנה כל היבט בחיינו, היכולת להבין ולהשתמש בכלים מתקדמים היא כבר לא בגדר יתרון – היא הכרח קיומי".
חמלניק- חדד, דיברה על כניסת טכנולוגיות כמשבשי סדרי עולם, ואת הצורך של מערכת החינוך להתייחס לכך כצורך לאומי קיומי, לפעול להטמעת כלי AI בכל מקצועות הלימוד, לפיתוח חשיבה אלגוריתמית החל מהגיל הצעיר, ולהכשרת מורים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות. במקביל, לפעול גם לחיזוק לימודי האתיקה של AI והחשיבה הביקורתית. "הבינה המלאכותית, מעצם טבעה, מאיצה תהליכי למידה ופיתוח ומצמצמת פערים טכנולוגיים. היכולת של AI לזרז תהליכי מחקר ופיתוח ולהנגיש ידע מתקדם מחייבת אותנו לחשוב מחדש על האסטרטגיה החינוכית-טכנולוגית שלנו".
את המפגש חתם מופע סטאנדאפ של חנוך דאום, עיתונאי, סופר, סאטיריקן, תסריטאי, סטנדאפיסט ושחקן ישראלי.