ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה צויין השנה במנהל למחקר ופיתוח ולהכשרה ברשת אורט במפגש בו שותף סיפורו מעורר ההשראה של יהויכים סימון, הידוע גם בשמו העברי יכין שמעוני, אך בעיקר בכינויו “שושו”. את סיפורו הביאה בפני צוות המרכז ד”ר נירה שמעוני – איל, קרובת משפחתו של שושו, נכדתו של אחיו, מצד אביה. סיפורו של שושו מגלם בתוכו את הדילמות הקשות והמאתגרות שעמדו בפני אנשי חינוך בעת ההיא, בצל הסכנות הרבות ואת האחריות, האומץ והמסירות לדור הצעיר, שגילו רבים מהם, על אף התנאים הקשים בתקופה כה אפלה לעם היהודי.
שושו הצעיר היהודי-גרמני, מצא את עצמו בגיל 20, יחד עם 4 צעירים נוספים, אחראי על קבוצה של 50 נערים ונערות יהודים במעון עליית הנוער בהולנד תחת הכיבוש הנאצי. שושו שימש לנערות ולנערים, בגילאי 14 עד 17, מורה ומדריך בתנאים קשים, כשמשפחותיהם נמצאות רחוק ובסכנה, וגם אליהם הסכנה הולכת ומתקרבת. וכך שושו וחבריו יצרו לקבוצת התלמידים מקום מוגן ואוהב, שנתן להם להמשיך לגדול, להתפתח וללמוד בתוך התופת שהקיפה אותם, ובתוך המחסור שהיה מנת חלקם של היהודים בתקופה זאת. וכשהלולאה התהדקה, וזמן פינויים על ידי הנאצים התקרב, שושו וחבריו מצאו מקומות מחבוא לכל התלמידים, ובהמשך מצאו דרכים להבריח חלק גדול מהם מתוך הולנד הכבושה, דרך בלגיה וצרפת, ועד ספרד.
וכך המורה מצא את עצמו מקים יחד עם חבריו מחתרת ומבריח גבול כדי להציל את תלמידיו. שושו הגיע לצרפת, ומשם סיפק קשרים, מסמכים וכסף שתמכו בהברחת הנוער, ובנוסף נסע בעצמו בין הגבולות השונים, ונכנס שוב ושוב להולנד, תוך סיכון חייו. לבסוף נתפס על ידי הגרמנים כשחצה את הגבול פעם נוספת להולנד, ושם סוף לחייו כדי לא לגלות את סודות המחתרת. בזכות המחתרת ששושו וחבריו הקימו, ניצלו 309 חברים מתוך 387 חברי תנועות הנוער החלוציות בהולנד.
לאתר יד ושם – הצלה בידי יהודים: “אחד בשביל כולם”