פורים תשפ”ד ברשת אורט ישראל- מרבים בשמחה, זוכרים את כולם, מחזקים את הקהילה

“משנכנס אדר מרבין בשמחה” – נאמר בתלמוד, ובהמשך המשפט “משנכנס אב ממעטין בשמחה”. שני המשפטים מעמידים את הרע לצד הטוב, עליה לצד מורדה כחלק מהחיים. אירועי חודש אחד עוסקים בחורבן בית המקדש ובתוצאותיו הקשות, ולעומתו אירועי החודש השני עוסקים בהצלת העם היהודי מגזרות המן ובשמחה שהתלוותה להצלה הזו.

חג פורים מציין את נס ההצלה של עם ישראל בימי מלכות פרס תחת שלטון המלך אחשוורוש. פורים הוא מלשון “פור” מילה פרסית שמשמעותה גורל, הגרלה שערך המן הרשע לקבוע תאריך בו ישמידו את כל היהודים. הסוף ידוע – המן, בניו ואויבי ישראל ניגפו והיהודים לא רק שניצלו בזכות אסתר ומרדכי, הם יצאו לשמוח ולצהול.

ההקבלה לימים אלו היא בלתי נמנעת. ולמרות זאת אנחנו שואלים את עצמנו האם ואיך נכון לשמוח בימים אלה, כאשר ליבנו יוצא אל הנרצחים והנופלים, אלפים מבנינו ברצועת עזה, משפחות פונו מבתיהם ומאות אחרות נאנקות תחת המתח והדאגה ליקיריהם שמוחזקים בשבי. השמחה נראית שאינה שלמה ומלווה בנקיפות מצפון.

חז”ל התמודדו עם השאלה הזו ולמעשה בחיבור שני המשפטים הזכירו לנו את מהות החיים. כשם שכשמגיע חודש אב אנחנו לא שוכחים שיש פורים, כשמגיע פורים אנחנו לא שוכחים את ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה”ל ופעולות האיבה. אנחנו נושאים את הרגשות הכפולים הללו, שמחה על הטוב הרב שיש לנו ובאותה נשימה צער על מה שחסר לנו, שבימים אלו ניכר כל כך.

במערכת החינוך נערכו השנה לחג ברגשות מעורבים. משרד החינוך המליץ למנהלים ולמורים “לקיים שיח עם קהילת התלמידים וההורים כיצד נכון לציין את החג, ולעודד את התלמידים והמשפחות ליטול חלק בשמחת החג, באופן ובסגנון שנכונים להן, מתוך כבוד והכרה בדאגה או בעצב שהן חוות”. פעילויות החג השונות בבתי הספר של אורט קיבלו גוון כפול: מצד אחד פעולות להנצחת זיכרון הנופלים, חיזוק הפצועים והזדהות עם משפחות החטופים ומצד שני אירועים של שמחה.