מאות מנהלי בתי ספר וצוותי הנהלה ברשת אורט ישראל, מרחבי הארץ, לקחו חלק בכנס בנושא AI שהתקיים לאחרונה בשני מושבים – האחד במרכז מושינסקי בת”א והשני במכללת אורט בראודה בכרמיאל. זאת בהובלה משותפת של המינהל למחקר ופיתוח ברשת אורט והמינהל לחינוך ותפעול ברשת.
הבינה המלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ועל פי רוב התחזיות היא עומדת להפוך לשחקן מוביל כמעט בכל תחומי החיים. אין מדובר בניבוי עתידות או מדע בדיוני אלא בתהליך היסטורי שבו העולם והאנושות כבר נמצאים. ההשפעות הן רחבות ומרחיקות לכת וניכרות כבר בכלכלה, ברפואה, באומנות – וגם בחינוך. מתוך ההבנה וההכרה שהבינה המלאכותית עומדת לשנות את העולם החינוכי ולחולל מהפך בתהליך ההוראה והלמידה, החלה רשת אורט ישראל בחקירת ההשפעות הרחבות של הבינה המלאכותית על תחום החינוך, והאופנים בהם ניתן לשלב את כלי הבינה המלאכותית בעשייה היום יומית של אנשי החינוך.
את למידת והטמעת התחום בבתי הספר, מובילים כאמור המנהל למחקר ופיתוח ברשת אורט ישראל, בראשותו של שרון גרינברג- ראש המנהל; בשיתוף המנהל לחינוך ותפעול, בראשותה של תימורה שירי- סמנכ”ל וראש המינהל. למעשה, רשת אורט ישראל היא הרשת היחידה בישראל שהחלה השנה לשלב לימודי בינה מלאכותית בסילבוס של שיעורים והחלה להאיץ את תהליך המעבר מהוראה ריכוזית המבוססת על הקניית תוכן, ללמידה פרסונלית מבוססת מיומנויות.
זאת ועוד, רשת אורט ישראל מעוניינת להכין את הצוותים החינוכיים ואת התלמידים והתלמידות לשינוי העצום המתהווה, שהשלכותיו מתגלות מרגע לרגע, בכדי שיגיעו מוכנים ככל הניתן לחיים האמיתיים בעידן של בינה מלאכותית, הן במערכת החינוך והן בעולם העבודה. דילמות רבות ומרתקות טמונות באתגר החינוכי העצום הזה: כיצד נחשוף את הכלים האלו לתלמידים, איך נלמד אותם להשתמש בהם, וגם אילו סייגים כדאי לשים כדי להשתמש בהם באופן נכון. היבטים של אתיקה, זכויות יוצרים, well-being ושמירת הפרטיות מקבלים כעת מקום לצד הידע והכלים הטכנולוגיים.
בראיון שקיים לאחרונה גרינברג עם קובי אוז הסביר: “אנחנו ברשת אורט לא מתעלמים מהפיל שבחדר, אלא שמים את האתגר על השולחן. חשוב להבין: הבינה האנושית חכמה יותר מהבינה מלאכותית! הבינה המלאכותית לא יכולה לחקות חוויות אישיות ותובנות אנושיות. זו הזדמנות לחיבור בין התלמידים והמורים באמצעות שיח אישי וביטוי אישי. לצד זה נלמד כיצד לבקר ולנהל את הבינה המלאכותית לצד ביסוס אתיקה ופיתוח קונספטים מאוד מעניינים לשימוש בכיתה.”
השבוע, התקיימו כאמור שני אירועי AI שזכו להיענות חסרת תקדים ולביקורות נלהבות. מרב אלקן, מובילת התחום ומארגנת שני הכנסים שיתפה: “ההבנה כי הבינה המלאכותית עומדת לשנות את העולם – וגם את מערכת החינוך הישראלית, האיצה תהליך שכבר יצא לדרך ברשת אורט. היה לנו חשוב לקיים כנסים העוסקים ב-AI לפני פתיחת שנת לימודים דרמטית במיוחד מבחינת השימושים הטכנולוגיים שיעשו בה בתהליך הלמידה וההוראה, וההשלכות על האקו סיסטם החינוכי הצפוי. יש לנו עניין להכין ככל הניתן את הצוותים החינוכיים למהפיכה הזו, ללוות אותם ולהיות לצידם כחלק מהפעילות של המכון לחדשנות בחינוך ברשת ויחידת אפיקים – היחידה לפיתוח מקצועי של רשת אורט.“
בקבלת הפנים הוענק למשתתפים שי בהשראת הבינה המלאכותית – קלסתרון אישי שלהם שהוכן ע”י בינה מלאכותית בהתאם לשאלון שהתבקשו למלא. התוצאות המשעשעות והמרגשות יצרו עניין והיוו הקדמה יצירתית להמשך הכנס.
את הכנס פתחה תימורה שירי, סמנכ”ל וראש מנהל חינוך ותפעול ברשת: “הנושא פוגש אותנו בתקופה של כנסים מקבילים העוסקים בשיח ציבורי ודמוקרטיה. בחרנו להתמקד דווקא בעת זו בנושא ה-AI הן משום שאנו מקיימים לאורך השנה כנסים ודיונים העוסקים בטיפול בנושאים רגישים אבל גם משום ההבנה שהבינה המלאכותית מעצימה את הצורך בהתייחסות לפן האישי ומעלה צורך עצום בתשתית לחינוך רגשי.”
מעל הבימה, ניצלה תימורה את ההזדמנות לברך את המנהלים על אחוז חסר תקדים של בתי ספר באורט, לעומת רשתות אחרות בישראל ולעומת גודלה היחסי של אורט במספר בתי הספר, להם הוענק השנה תגמול על הצטיינותם ממשרד החינוך: “אני גאה לשתף תוצר של עבודה פדגוגית וחינוכית משותפת בהובלת מנהלי בתיה”ס של רשת אורט והצוותים החינוכיים. תודה והערכה רבה לכל העושים במלאכה. זו בהחלט הזדמנות להכיר טוב גם למנהלי בתיה”ס והצוותים החינוכיים שלא צויינו במסגרת זו ופועלים רבות למען התפתחות ביה”ס ושיפור השגי התלמידים בכל הפרמטרים. איחולי שנה מוצלחת לכולנו.”
בהמשך הכנס, הוזמן ד״ר יובל דרור, להרצות על בינה מלאכותית בראי הסוציולוגיה של הטכנולוגיה בהרצאה: “איך להיות אדם בעידן הבינה המלאכותית”. ד”ר דרור הוא אחד הקולות המובילים והידועים בישראל שעוסקים בחקר ההשפעות העסקיות, החברתיות, המוסריות והתרבותיות של מהפכת הבינה המלאכותית. הוא סוציולוג של טכנולוגיה, איש תקשורת, פרשן וכותב, אשר שימש במשך שנים כדיקאן בית הספר לתקשורת במכללה למנהל. בהרצאה הציג תמונה מורכבת של הזדמנויות לצד אתגרים שניצבים בפנינו, בין אם כאנשים פרטיים ובין אם כאנשי חינוך, מנהלים ועובדי חברות וארגונים.
“מערכות הבינה המלאכותית, דוגמת ChatGPT ו-LaMDA (שעונות על שאלות בשפה טבעית), Dall-E2 ו-Midjourney (שמייצרות ציורים), Alpha-GO (שמפתחת אסטרטגיות משחק), CoPilot (שכותבת קוד) ומערכות רבות נוספות שמבוססות על עוצמת מחשוב אדירה ואלגוריתמים לומדים, לא מאיימות רק על מקצועות ומקומות עבודה. הן מאיימות על מי שאנחנו ועל היתרונות שחשבנו שיש לנו. אם המכונות יודעות לדמיין, אם הן פיצחו את הקוד היצירתי והן חושבות באופן עצמאי, מה נותר לנו, בני-האדם? האם יש לנו, בני האדם, סיכוי? האם נוכל לנצח ואם כן, כיצד, היכן מסתתר היתרון הייחודי שלנו?”
בהרצאה סוחפת ומעוררת מחשבה המשלבת היבטים של טכנולוגיה ופילוסופיה, סוציולוגיה, תיאולוגיה, ופסיכולוגיה, הסביר דרור מדוע מערכות הבינה המלאכותית אינן הופכות את בני האדם ללא רלוונטיים ומיקד את היתרונות האנושיים על פניהן: יצירתיות, קבלת החלטות, תודעה, מודעות ויכולת הערכה של תוצאות: “היכולת להעריך ולקדם רעיון מקורי ומעניין היא אנושית. באמצעות דמיון אנחנו יכולים לדמיין ש…, ולדמיין איך…, זו בעצם אסטרטגיה. לעומת המערכות המלאכותיות שמבוססות על דאטה השאובה מהעבר, לנו, בני האדם, יש יכולות לדמיין את העתיד.”
שרון גרינברג, ראש המנהל למחקר ופיתוח, הרצה על הדרך בה בחרה הרשת למקד את העבודה בתחום ה-AI: “ארגון הרוצה להישאר רלוונטי צריך להכליל את הבינה המלאכותית בכל שכבותיו ולא רק בצוותי ה-IT. אנחנו יוצאים למסע משותף ושיתופי. מטרתנו להפוך את הבינה המלאכותית לפלטפורמה מסייעת למנהלים, למורים ולתמידים, כל אחד במשימותיו. ישנו מבול של כלים שנמצאים בשיפור מתמיד ומסוגלים לנהל עימנו שיחה. אנחנו נתמקד בשני כלים מרכזיים על יתרונותיהם וחסרונותיהם.”
בכנס התקיימו סדנאות מבוססות שימוש במודל “פרומפטים” – מיומנות מענף הבינה מלאכותית ביצירת קלט מסוים, לרוב בצורת הנחיה, שאלה או שאילתא, המוזן למודל בינה מלאכותית או למודל שפה במטרה לקבל תוצר מסוים. הפרומפט יכול ללבוש מספר צורות, בהן משפט שלם או מספר מילות מפתח, ועל הכותב לדעת כיצד ליצור את הפרומפט שיספק את התוצאה הרצויה בצורה אופטימלית, זאת בהתאם למודל 7 גישות AI בחינוך של ד”ר איתן מוליק וד”ר לילך מוליק.
הסדנאות הועברו ע”י צוות המנהל למחקר ופיתוח באורט בשיתוף נציגי חברת מתודיקה והן הדגימו ותירגלו שימוש בכלים בתפקידים שונים: תפקיד המדריך לעומת תפקיד הסימולטור.
הכנס הסתיים בדיונים בשולחנות עגולים אותם הנחו מנהלים פדגוגים מבתי הספר של אורט ונציגי צוות אורטוב, שעסקו באתגרים ובדרכים להטמעת הרחבת השימוש והשילוב במערכות בינה מלאכותית בשיגרת בתי הספר.
בדברי הסיכום חידד גרינברג: “בעוד שיכולות הבינה המלאכותית מתרחבות, היא אינה יכולה לשחזר את המרכיבים האנושיים המולדים של הלמידה. על ידי התמקדות באלמנטים אלה, אנו יכולים להבטיח שהמשימות שלנו ימשיכו לטפח את החשיבה הגבוהה יותר שאנו רוצים עבור התלמידים שלנו. במקום להתמקד בזיהוי שימוש ב-AI, שהוכח כלא עקבי, המגמה עוברת לכיוון שיפור המטלות. הדגש הוא על היבטים אנושיים ייחודיים של למידה, חוויות אישיות, יצירתיות ואינטראקציות בזמן אמת”.
