מנהלת ביה”ס, דנה מור: “זה יום קשה לעיר טבריה ובמיוחד לכל אנשי אורט במעלה, תלמידים ואנשי צוות. עד הרגע האחרון התפללנו שתהיינה בשורות טובות ונשמע שסהר הייתה גיבורה והצליחה להתמודד עם איתני הטבע בגבורה, אך לצערנו התבשרנו שהיא הוכנעה יחד עם אחיה מעיין, שגם הוא בוגר בית הספר שלנו. כשהגיעו הידיעות הראשונות על השיטפון ועל היעדרותם של שלושת הצעירים מטבריה, שכולם למדו או לומדים בבית הספר, יצרנו קשר עם המשפחה. ההורים הם זוג מעורב מאוד בעשייה הבית ספרית, הורים ערכיים ביותר, שליוו את צוות בית הספר בכל השנים האחרונות כששלושה מילדיהם למדו והתחנכו כאן. התפללנו במשך שעות לבשורות טובות והתחלנו לעשות פעולות חינוכיות בקרב כל שכבת י”ב, ובעיקר בקרב מעגל חברותיה של סהר.”
עוד הפנתה דברים מרגשים לחברי הנהגת הרשת: “אנחנו רגילים לשתף בדברים הטובים ומעוררי ההשראה אצלנו ברשת, וכן כמנהלים לעיתים אנו נדרשים לאירועים עצובים ואירועי חירום. אירוע השטפון בערבה גבוה מחיר כבד מנשוא. תלמידת יב’ שלנו נספתה יחד עם אחיה בוגר בית הספר. התלמידה הנוספת שניצלה גם היא בוגרת שלנו. מלמדים אותנו תמיד איך לנהוג בעת אירוע חירום. כשזה קורה זה מתעלה מעל לכל דימיון ואנחנו נדרשים להיגיון בריא. למינון בין הרגשות למעשה. למה חייבים ומה אומרים. מה לא אומרים. מה צריך ומה עדיף שיחכה. אז בתוך מגה אירוע חירום הזה שתפס אותנו בתוך ערב חג כשהתלמידים לא בבית הספר, ההתגייסות של רבים סייעה לנו מאוד בעת המצור. ואז הגיעו כל כך הרבה הודעות אישיות מכם אפילו ממנהלים שאני פחות מכירה. כתבו מילה שלחו אימוג’י מחבק והדליקו נרות גדולים. אנשי מטה שהתקשרו. אז מודה לכל אחת ואחד מכם. מאחלת שאף אחד, אף בית ספר, אף קהילה לא יחוו חוויות כאלה ומאחלת שנמשיך לשתף בקבוצה הנפלאה הזו רק דברים טובים שמחים ומעוררי השראה. אז חבקו את התלמידים/ות שלכם חזק. לפנינו עוד עבודה רבה”.