כנס האימרסיב הראשון של רשת אורט ישראל בהובלת המו”פ: “יצאנו מלאים בהשראה ורעיונות להמשך”

בתחילת השנה הפיק המרכז למחקר ופיתוח ברשת אורט ישראל, בניהולה של מיכל בירן, כנס ייחודי בנושא שילוב למידה אימרסיבית בבתי הספר. הכנס התמקד בתפקידן של טכנולוגיות המציאות המדומה והרבודה בחינוך והשתתפו בו צוותי חינוך והנהגות חינוכיות מובילות מבתי הספר באורט וכן נציגים מבתי הספר המשתתפים השנה בתכנית ORT Future ready. מטרתו היתה להפגיש אנשי חינוך ברשת אורט עם מומחים מובילים בתחום שיחלקו תובנות וחוויות מנסיונם האישי על האופן שבו ניתן להשתמש במציאות מדומה, ומציאות רבודה ומועשרת.

בזמן ההתכנסות, הוזמנו הצוותים ליצור לעצמם דמויות אווטאר, בעמדה ייעודית שתופעלה ע”י צוות המו”פ, בכדי להיכנס לאוירת הכנס.

את הכנס פתח בדברי ברכה, שרון גרינברג, ראש מנהל מחקר ופיתוח והכשרה ברשת אורט: “האירוע הזה הוא קצה הקרחון של עשיה פדגוגית, קונספט ייחודי שלם הכולל טקסונומיה של ה-VR שפותחה ע”י צוות התכנים במו”פ. הכנס הוא חוויתי ומזמין ובמהלכו תיפגשו את אנשי התכנית וצוות המו”פ. יושבים כאן גם נציגי שישה בתי ספר שנבחרו ע”י משרד החינוך לצאת לדרך עם תכנית לשילוב למידה אימרסיבית בשיגרת בית הספר: אורט אבין ר”ג; עירוני ד’ במודיעין; אורט אפרידר באשקלון; אורט גבעתיים; אורט קרית האומנים ברמלה; קרית החינוך אורט קרית מוצקין“.

דר’ יונתן גירון, מנהל המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ART) באוניברסיטת רייכמן ויועץ לרשת אורט ישראל בתחום זה, הרצה בפני המשתתפים על שימושי המציאות המורחבת על גווניה.

לאחר מכן, הוזמן אמיר וינר, מנהל הסטודיו לחדשנות דיגיטלית באוניברסיטה הפתוחה לדבר על מטווארס בחינוך. מטאוורס היא סביבה וירטואלית הבנויה מכמה מרחבים תלת מימדיים משותפים שמתגבשים לכדי יקום וירטואלי כולל בתוכו מתנהלים אירועים של מציאות מדומה – (VR) Virtual reality –  שימוש בבינה מלאכותית ליצור מרחב שיטוט בו יש החלפה מוחלטת של העולם האמיתי בעולם מדומה. האפקטים הוויזואליים לא רק נראים ונשמעים על המסך, אלא גם סובבים את התלמיד, מלווים אותו, מגיבים לפעולות שלו, בשילוב אירועי מציאות רבודה – (Augmented Reality (ARׁׂ – שימוש בבינה מלאכותית למיזוג אלמנטים וירטואליים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת. באמצעות טכנולוגיה היוצרת העתק של המציאות משתלבים אלמנטים של צליל ואיורים על המרקע והופכים את המציאות לאינטראקטיבית.

בחלק המרכזי בכנס הוצגו עמדות התנסות בלמידת שפה, בעבודת צוות, ב-SEL ועוד שפוזרו ברחבי המנהל מחקר ופיתוח והכשרה של רשת אורט. המשתתפים הוזמנו לקחת חלק בסדנאות מעשיות, לחוות בעצמכם את הטכנולוגיות החדשניות ויישומים וירטואלים נוספים בלמידה וכן לבחון דרכים חדשות להשתמש בהם בבית ספרם. לשעה קלה הפך בנין מושינסקי בקמפוס סינגאלובסקי לזירה וירטואלית שבאיה סיירו בין תחנות, המציגות יישומים והדגמות הלכה למעשה בטכנולוגיות שונות כמו משקפי VR ופלטפורמות מציאות רבודה.

עוד, השתתפו האורחים בסיור מציאות וירטואלית באמצעות משקפי תלת ממד VR במחנה אושוויץ – בירקנאו. בסיור שהתקיים בשיתוף מיזם ניצחה הרוח הם נחשפו לחוויה תלת מימדית, מרגשת, מסעירה ויוצאת דופן בפולין – מבלי לצאת מישראל, תוך חיבור היסטורי בין-דורי. במשך 65 דקות יצאו המשתתפים בליווי מדריך מנוסה למסע חינוכי, מטלטל ועוצמתי במחנה, שמתאפשר אודות משקפי המציאות הוירטואלית.

את סיום הכנס חתם בדבריו מנכ”ל רשת אורט, צבי פלג, שהודה לצוות המו”פ על הובלת ההתנסות בחוויות האמרסיביות, כהשראה לעשיה פדגוגית חדשנית בבתי הספר, המייצגת טעימה ממציאות משתנה, בה עתידים להשתלב הבוגרים.

הכנס זכה למחמאות רבות מהשטח ומנהלי בתי ספר ציינו כי הוא תרם רבות לגיבוש ולהתווית אופק וכיוונים חדשניים בעשיה החינוכית בבית ספרם: “תודה גדולה לחברות ולחברים ממפ״ה על כנס מפעים שפתח לנו אופקים להוראה אימרסיבית חדשנית הצוות ואני יצאנו מלאים בהשראה ורעיונות להמשך”; “ה-VR אכן כלי מדהים להעשרת חווית הלמודים. מחכה כבר לתכנן ולבצע איתכם את המעבדות הראשונות…”

על התכנית

הרעיון עליו מבוססים העולמות הווירטואליים הקדים באופן משמעותי את הטכנולוגיות. הוא קשור בצורך האנושי הקיים משחר הההיסטוריה להשתייך, לתקשר, לחלוק, לספר סיפורים ולהזדהות איתם ומצד שני להשפיע, ללמד ולשמר אג’נדות. מספר טוב מביא את הקורא או המאזין להזדהות עמוקה, להרגשה שהוא חווה ממש את הסיפור עד כדי רצון להתערב ולהיות חלק ממנו. בעולם המודרני התפתחו מתודולוגיות רבות העוסקות במיומנויות הסטוריטלינג, כאחת מהמיומנויות החשובות להתנהלות במציאות משתנה.

איך לספר סיפורים – אומנות הסטוריטלינג

סיפור סיפורים או סטוריטלינג (Storytelling) מתאר פעילות חברתית ותרבותית של שיתוף סיפורים. המונח “סיפור סיפורים” יכול בהגדרה צרה להתייחס במיוחד לסיפור של סיפורים בעל-פה, ובהגדרה רחבה יותר לטכניקות פרשנות או חשיפת הנרטיבים של סיפורים באמצעי מדיה אחרים. בכל מקרה, סיפור סיפורים מהווה תפקיד חשוב בתהליכי חשיבה ושכנוע של אחרים וזו הסיבה שנעשה בו שימוש בתחומים נרחבים של העברת מסרים כמו הוראה וחינוך, שיווק ופרסום, פסיכולוגיה ועוד.

מאז המצאת הקולנוע הפך המסך לכלי רב עוצמה בידיהם של מספרי הסיפורים. עוצמה זו הלכה וגדלה עם התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית ושילוב השימוש בבינה מלאכותית בחיי היום יום. הופעת פלטפורמות ומסכים חדשים כמו המחשב האישי, הטלפונים הניידים, המציאות המדומה, המציאות הרבודה, הרשתות החברתיות ועוד, יצרו מרחבי פעולה חדשים ואימרסיביים. כאלו המאפשרים לקורא או לשומע להתערב, לבחור או לקבוע את התוכן העתידי בסיפור נתון באמצעות כלים דיגיטליים. זה העידן שבו מיומנות סיפור סיפורים הפכה לחשובה מעין כמוה, שכן פלטפורמות התוכן התרחבו והשתכללו, הפכו זמינות ונגישות ולחלק בלתי נפרד מחיינו.

למידה אימרסיבית

מהפיכה זו יצרה הזדמנות ליצירת סביבת למידה חדשנית. כזו המעניקה ללומדים באמצעות חוויה חושית, יכולת לחוות תרחישי למידה שונים ולהעמיק בתוכן הלימודי: טקסטים, שכבות מידע, תמונות וסרטונים מגיבים לכל תנועה של המשתמש במרחבי המציאות המדומה והמציאות הרבודה האינסופיים. יתרה מכך, היא תרמה לשיפור מיומנויות קוגניטיביות ומוטוריות והפכה את תהליך הלמידה לחוויה יעילה ומעצימה. שימוש מוגבר באפליקציות מציאות רבודה ומדומה בתכניות פדגוגיות, עשוי להעשיר את החוויה הלימודית, לפתח חשיבה ותהליכי למידה ייחודיים ולהשפיע על תכנים ומבנה תכניות הלימודים.

בלמידה אימרסיבית, התלמידים מוקפים בוידאו וסאונד, והם אקטיביים ופעילים. בלחיצת כפתור הם יכולים לבקר בכל מקום, בכל זמן ללא גבולות פיזיים. בפעילות אחת הם עשויים למצוא עצמם מתעמקים בתמונת המונה ליזה במוזיאון הלובר, בשנייה משתתפים בניסוי כימי חשוב, בשלישית מבקרים בחומת סין וכן הלאה.

למידה אימרסיבית ברשת אורט ישראל

אז איך בעצם משלבים אמרסיביות בלמידה ובהוראה? לשם כך חייבים לנהל דיון וחקירה הבוחנים את התנאים והמשאבים הנתונים ליצירת מרחבים פדגוגיים אמרסיביים, לצד פיתוח תכנים פדגוגיים המותאמים להם, בשלל היבטים חינוכיים, מוסריים, ומקצועיים. בשנים האחרונות הפנתה רשת אורט משאבים רבים לטובת בחינה זו. במרכז למחקר ופיתוח ברשת אורט ישראל פותחו תוכניות חדשניות המבוססות על מציאות רבודה ומועשרת במטרה לשפר את הלמידה ולקדם את מעורבות התלמידים. בשנה האחרונה, במסגרת תכנית ORT Israel Future Ready מוביל המרכז למחקר ופיתוח של רשת אורט את הפרויקט בארבעה ערוצים במקביל:

• פיתוח פרויקט משחוק 3D – צוות המו”פ לומד ומתעמק במנוע הגרפי 3D UNITY כבסיס לפיתוח פרויקט מקומי שיוכל לסייע גם לבתיה”ס בהמשך. הפיילוט הראשוני יעסוק בעיצוב חדר בריחה שיאפשר למורה להכניס פרטים ולייצר, ללא תכנות, חדר בריחה עבור התלמידים. תלמידים שידעו לפתח ל-VR יוכלו להשתמש בפרויקט ולהוסיף/לשנות אותו כך שיתאים לחדר הבריחה שהם מבקשים לייצר.
• ליווי בתי הספר באורט בלמידה אמרסיבית – צוות המו”פ מלווה בשטח שימוש באפשרויות השונות של הכלים כדי לקדם הוראה משמעותית אחרת. כך למשל באורט שלומי התקיימה פעילות VR בשיתוף מיזם ניצחה הרוח לציון ערב יום הקדיש הכללי. מנהל ביה”ס שיתף בהתרגשות: “אני מכיר אנשים שרק פעם בשנה היו נכנסים לבית כנסת, וזה קרה ביום הקדיש הכללי, להגיד קדיש על כל ההרוגים שנספו, ומקום ומועד פטירתם לא ידוע”.

  

• ליווי שישה בתי ספר אורטיים שנבחרו למעבדת המו”פ של משה”ח –  מתוך 15 יוזמות שהתקבלו לקול קורא שפירסם משרד החינוך לשנת תשפ”ג, 6 הן יוזמות של בתי ספר ברשת אורט: אורט אבין ר”ג; עירוני ד’ במודיעין; אורט אפרידר באשקלון; אורט גבעתיים; אורט קרית האומנים ברמלה; קרית החינוך אורט קרית מוצקין. אלו יפעלו במעבדת משרד החינוך בליווי מקצועי של צוות המו”פ באורט ישראל. נציגים מהמו”פ ומששת בתי הספר השתתפו לאחרונה באירוע התנעת התנעת המעבדה.

  

  

• במקביל, מוביל צוות המנהל למחקר ופיתוח ולהכשרה באורט תכנית הכשרת מורים מובילים וצוותי הנהלה בנושא יישומי מציאות מדומה ללמידה. התכנית עוסקת בשילוב יישומי מציאות מורחבת כסביבות למידה חדשניות. את התכנית מנחים דר’ יונתן גירון מנהל המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ART) באוניברסיטת רייכמן; דן פולק, מנהל המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ART)וצוות מומחים של מפ”ה. משתתפיה ידונו בשאלות איך ואיפה ניתן להשתמש בה, איך ליצור פרויקטים של מציאות מדומה ללא צורך בידע בתכנות ואף יתנסו בפועל בפעילות עם משקפי מציאות מדומה, חדר בריחה ותערוכה וירטואלית של תוצרי למידה.