ט”ו בשבט, חג האילנות, הוא תאריך בלוח השנה העברי המציין את קיום המצוות בנושאים חקלאיים. חלקן תלויות בגיל העץ, כגון ערלה ונטע רבעי, וחלקן תלויות בשנה באופן כללי, כגון ביכורים, מעשר שני ומעשר עני. בשל מרכזיותו של התאריך בהקשר לחיבת הארץ וקדושתה זוכה יום זה למשמעויות רבות לאורך השנים ונהוג לשתול בו עציפ ושתילים וכן לאכול בו מפירות ארץ ישראל, במיוחד מפירות שבעת המינים.
סדר ט”ו בשבט הוא נוסח אמירת דברי תורה בשבח א”י ופירותיה, שקיבל ביטוי בעיקר ברחבי יהדות ארצות האסלאם וארצות הבלקן, כשכל קהילה מוסיפה מנהגים משלה. כיום ישנם רבים החוגגים את ט”ו בשבט בארוחה חגיגית תוך קריאת הגדה מיוחדת לחג. השימוש בביטויים “הגדה” ו”סדר” הם בהשאלה מליל הסדר. השנה, שנת שמיטה, נערכו רבים מבתי הספר לחגיגות ט”ו בשבט שבהן אין נטיעות, ובשל תנאי הקורונה קיימו סדר טו בשבט בזום, לצד פעילויות העצמה נוספות בקהילה.
תלמידי אורט אבין בר”ג בחרו בפעילות ערכית מיוחדת לקראת ט”ו בשבט: הכנת שני ספסלי נתינה בקהילה כמחווה לזכרו של יורם טהר לב ז”ל.
באורט פסגות כרמיאל ערכו כל כיתות חטיבת הביניים סדר ט”ו בשבט משותף בזום עם עמותת בראשית.
באורט אדיבי באשקלון נערכו שולחנות עליהם הונחו פירות א”י ונערך סדר ט”ו בשבט בית ספרי.
תלמידי אורט גבעתיים נרתמו לטיפוח הסביבה הלימודית שלהם בחצר בית הספר ולחלוקת מתנת ט”ו בשבט למשפחות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. לרגל ט״ו בשבט ותקופת האומיקרון המתעתעת, ובמטרה להצמיח את הדור הבא, נטע צוות המורים את דור, רכז שכבת י׳ ברחבת בית הספר עם מסר מחבק ואוהב.
בקרית החינוך אורט ע”ש אריה מאיר בקרית גת יצאו התלמידים לחלוקת שתילים בעלי סגולות רפואיות שהכינו למבודדים.
באורט גוטמן בנתניה הוביל הצוות החינוכי מבצע שתילת צמחי תבלין בפטיו חדר המורים.
באולפנית אורט קרית שמונה ציינו את ט”ו בשבט בהפנינג במרחב הפתוח בו הוצבו עמדות קריוקי, משחקים, יצירה, בישול מרק, פונדו, מג”ע אש ובעיקר אנרגיות טובות ושמחה.
