כנס מנהיגות הרשת של רשת אורט ישראל לשנת תשפ”ב התקיים השנה במתכונת של שני מפגשים העוסקים בנושאים שנמצאים על סדר היום החדש בעולם הגלובלי, ומהווים בסיס ללמידה משותפת ולדיאלוג בין צוותי הניהול של בתי הספר לבין צוות המטה הבכיר. כל אחד מצוותי הניהול בבתי הספר ברשת הוזמן לקחת חלק באחד מהמפגשים בהתאם לבחירתו.
המפגש הראשון עסק בנושא משבר האקלים ודרכים להעלאת מודעות לנושא בבתי הספר, והתקיים בבית הספר ללימודי הסביבה ע”ש פורטר באוניברסיטת תל אביב.
את המפגש הנחתה ורד דברת, מנהלת אורט יד ליבוביץ בנתניה. בדברי הפתיחה ציטטה מדבריו של עזריה אלון, חתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת תשע”ב, ממייסדי החברה להגנת הטבע שפעל רבות לתיעוד טבע הארץ, שמירתו והפצת מורשתו: “אין יום שלא מצמיח מאבק חדש…אבל חייבים להמשיך להילחם. לטבע אני לא דואג, אני דואג לאדם; עולם בלי פרפרים, בלי ציפורים ובלי פרחים הוא עולם שאני לא יכול להשלים איתו”.
תימורה שירי, סמנכ”ל וראש מנהל חינוך ותפעול ברשת הדגישה בדבריה את תפקידם המשמעותי של מחנכים כמנהיגים חברתיים: “משבר האקלים פוגש אותנו כקהילה וכבודדים. הפיתרון אינו תלוי רק במדען זה או אחר, אלא תלוי בנו כקהילה. המנהיגות שלנו כמחנכים משמעותית בפיתרון המשבר, שכן החברה לא תצליח להניע מענים בלעדיה. משבר האקלים הוא משבר אקלים במובן כפול- משבר אקולוגי סביבתי לצד משבר אישי של כל אחד מאיתנו. אנו מתמודדים מידי יום עם סוגיית אקלים בתי הספר וכולנו יודעים כי מדובר בתהליכים ארוכי טווח ושינויי דפוסי התנהגות למיגור אלימות. את השינוי בסדר היום החברתי למען חיים קהילתיים ואישיים טובים יותר, אנחנו צריכים להוביל כמנהיגים חברתיים…”
איתי לוי, מנהל קרית החינוך אורט קרית טבעון, הוזמן להציג דוגמה למיזם ייחודי “צוחקים ברצף” בו מנהיגות חדשה בביה”ס הובילה שינוי בקהילה. תלמידי כיתה י”ב בביה”ס שעל הרצף האוטיסטי, הפיקו מופע הומורסטי על האוטיזם במשותף עם אבי גרייניק והופיעו בין היתר באירועי בימה פתוחה בחיפה ובאזור. המופע, הוא אוסף של מערכונים מצחיקים שנכתבו ומשוחקים על ידי שבעה בני נוער על הרצף מבית הספר אורט גרינברג בקריית טבעון. המטרה של הפרויקט היא לקרב אנשים עם מוגבלויות אל החברה, ולגרום לחברה להבין את הבעיות שלהם ולא להרגיש ריחוק ורתיעה.
איתי שיתף: “השינוי הגדול שנעשה אצלם הוא מדהים. הם פיתחו מודעות לקשיים שלהם, וההומור לימד אותם לאהוב את עצמם. כל משפחה שיש לה ילד על הרצף האוטיסטי שתראה את הנערים הללו מופיעים, תבין שהיא קיבלה מתנה ולא עונש. יש להם איכויות גדולות, והם הפכו את כל מי שלידם לאנשים טובים יותר ורגישים לאחרים מהם. יש נערים שלפני הפרויקט לא תיקשרו בכלל, והיום הם הכוכבים הראשיים של ההרכב. יש לנו חלומות גדולים, ואנחנו נגשים אותם”.
עמיעד לפידות, אחד מאנשים מעוררי השראה בישראל, הוזמן להרצאת הפתיחה בנושא משבר האקלים: “התפוח נפל רחוק מהעץ” שעסקה בייעודו המפוספס של המין האנושי ויצירת חזון בעולם משתנה. עמיעד בעל השכלה נרחבת בגיאוגרפיה, תכנון ערים ואזורים הוא ראש צוות פסולת מוצקה באדם טבע ודין ומוביל מחקר ופיתוח לפתרונות פסולת מוצקה, בדגש על הפחתה במקור ופיתוח תוכניות לניהול פסולת פלסטיק. ביתו אותו בנה בעצמו, מאדמה וקש, נחשב לבית הירוק ביותר בישראל. בהרצאתו דיבר על מסלול ההתגשות בין כדור הארץ והמין האנושי – למה זה קורה; מתי ההתנגשות הזו החלה; ומה כל אחד יכול לעשות כדי להציל את העולם, כדי להציל את המין האנושי.
סדר היום כלל פאנל מומחים בתחום האקלים והשתתפות בסדנאות שונות שעסקו במימוש יסודות הקיימות בבתי הספר של הרשת והועברו על ידי מנהלים מהרשת ומומחי תוכן. זוהר בן נר, נשיא ומייסד חברת סופלנט, סיפר על פיתוח אלגוריתם, שמבצע ניתוח נתונים אחת ל-10 דקות מחיישנים הנמצאים בשטח וביניהם חיישני קרקע, גזע ופרי. לאחר קבלת המידע מהצמח ומהקרקע ועיבודו, האלגוריתם משכלל את נתוני מזג האוויר ואת התחזית הצפויה, ומקבל החלטה האם ומתי לפתוח את ההשקיה. “האנושות מתמודדת היום עם בעיות לא פשוטות ובראשן שינויי אקלים דרמטיים. אף שנה אינה דומה לקודמותיה והאמצעים שהיו קיימים עד כה לחיזוי מזג האוויר כבר לא רלוונטיים לחקלאי. יש צורך במערכת שתיתן מענה הוליסטי אונליין, בזמן אמת, לכל שינוי שמתרחש ולכל השפעה על הגידולים. הטכנולוגיה שלנו חוסכת לחקלאים המשתמשים בה עד עשרות אחוזים מהוצאות המים ומעלה את היבולים”.
אורי רגב, מנהל אגף הנדסה ותכנון ברשות ניקוז ונחלים קישון סיפר על תפיסה אגנית המשלבת בין ראיה פיזית, סביבתית ואנושית ליצירת מענים מיטביים לצורכי השימור והפיתוח ברחבי אגן ההיקוות של נחל הקישון ששטחו 1100 קמ”ר. במסגרת פעילותה, עוסקת הרשות בתכנון וביצוע פרוייקטים לשיפור תיפקודם של הנחלים כבתי גידול ומערכות אקולוגיות יחודיות, כעורקי ניקוז המסוגלים להוליך ספיקות גבוהות באיזורים מפותחים וכאזורי נופש, פנאי ולמידה. האיזון בין צורכי שימור הטבע לצורכי פיתוח של האדם מהווה ציר מרכזי בפעילות חינוכית המתקיימת בבתי ספר. פעילות זו, בהדרכת מורי בתי הספר ומדריכים מטעם רשות הניקוז והנחלים מעודדת עשייה היוצרת מעורבות ואכפתיות של דור העתיד אשר בכוחם להוביל שינוי במעגל המשפחתי והיישובי ובהמשך במעגלים נוספים.
דרור תמיר, מנכ”ל ומייסד שותף בחברת חרגול פודטק, יזם סדרתי בתחומי מזון בריא ותזונה נבונה, דיבר על פעילות החברה המתמחה בגידול חגבים וחרגולים לתעשיית המזון. המחסור בחלבון בתזונת למעלה ממליארד בני אדם ברחבי העולם ומקורות חלבון קיימים שפוגעים בסביבה דוחפים לאיתור מקורות חלבון אלטרנטיביים. חרקים זוהו כמקור חלבון יעיל ובריא וחברת חרגול פודטק זיהתה את הפוטנציאל הטמון בחגבים שמספקים את הערכים התזונתיים הטובים ביותר (70% חלבון מלא) והיכולת לפתח גידול מאסיבי שלהם. החברה מפתחת פרוטוקולים, תשתיות וטכנולוגיות לגידול מתועש של חגבים. החברה הקימה חווה לגידול מתועש של חגבים וזוכה לעניין וביקוש גבוה לאבקת חלבון חגבים מצד יצרני מזון מובילים בארה”ב ואירופה.
גונן רוזנר, מנכ”ל ומייסד שותף של חברת חלום חדש, דיבר על החשיבות הגדולה בחינוך סביבתי – חברתי ,בכדי לקדם חברה בריאה וברת– קיימא .זאת מתוך הבנה והכרה במשבר העולמי שפוקד אותנו בהיבט הסביבתי,ב היבט החברתי ובהיבט האישי. “חלום חדש שמה לעצמה דגש על העברת מסר זה מתוך מסירות לעולם בו אנו חיים ,ליתר האנשים שבו ,לבעלי החיים ,לצמחים ולעצמינו .אנו מחויבים לתת לכך ביטוי בדברים הגדולים והקטנים כאחד”.
המשתתפים התפצלו לארבע סדנאות שעסקו בצורות שונות למימוש יסודות הקיימות בבתי הספר של הרשת, אותן העבירו חברי צוות אורטוב, אנשי מנהל חינוך ותפעול וכן צוות המנהל למחקר ופיתוח ולהכשרה באורט. בין היתר הוצגו בפני המנהלים תכניות לקידום סביבה וקיימות שפותחו במרכז למחקר ופיתוח ברשת אורט ישראל. תכנית מושג פיננסי ירוק, נועדה להעלות את המודעות של התלמידים לקשר בין התנהלות פיננסית למשבר האקלים, במטרה להוביל לשינוי חיובי בגישה שלהם ומכאן לשינוי בהתנהלותם הפיננסית, ובתקווה לשינוי בסביבתם והשפעה על איכות הסביבה. תכנית בדיוק -טכנולוגיה מדייקת וסביבה המתמקדת בפתרונות של טכנולוגיה מדייקת לבעיות בתחומים שונים, ובפרט בתחומי האקולוגיה והחקלאות. פתרונות כאלה הופכים רלוונטיים יותר ויותר, בעקבות התגברות של שינויים סביבתיים כמו שינויי אקלים, הקטנת שטחים חקלאיים, גידול משמעותי באוכלוסיית העולם, עלייה בביקוש למזון ועוד. תכנית חקלאות אורבנית-הידרופונית: תכנית ליצירת גינות קהילתיות המבוססות על חקלאות אורבנית, כחלק ממגמה עולמית לעידוד צריכה של תוצרת מקומית ומקיימת. התכנית עוסקת בהיבטים שונים של הקמת גינות מאכל בסביבה העירונית, ומשלבת היבטים מדעיים וטכנולוגיים לצד יזמות קהילתית.
בהמשך סיירו המנהלים בבניין החוג ללימודי הסביבה ע”ש פורטר שהוא הבניין הירוק הראשון בקמפוס של אוניברסיטת תל אביב. הבניין ממוקם בגבולו המזרחי של הקמפוס, מדרום לגן הזואולוגי וסמוך לכניסה המרכזית לאוניברסיטה מנתיבי איילון. הבניין נבנה מחוץ לקמפוס האוניברסיטה, כשהוא משקיף למעשה על מרחב המחקר של החוג ללימודי הסביבה – הסביבה הטבעית והעירונית. מתוך הבניין ניתן לצפות על המרחב ולראות את הקשרים המורכבים בין מרכיבי המארג המופלא של הסביבה. הוא נבנה במיקום שבו היו בעבר מגרש חניה ומצבור פסולת בניין ומדגים לכן במעשה כיצד ניתן לשקם ולשפר את המרחב העירוני, בשילוב עם הסביבה הטבעית. הבניין תוכנן ונבנה בשיטות של אדריכלות אקולוגית ובנייה ירוקה, תוך שילוב טכנולוגיות סביבתיות מתקדמות לחסכון באנרגיה ובמים, שימוש במקורות מתחדשים וממוחזרים ותוך השתלבות בסביבה והמנעות מפגיעה בה, למרות נוכחותו הבולטת מעל נתיבי איילון.
בתום הפעילות נהנו המשתתפים ממופע ירוק – מופע מוזיקלי תיאטרלי והומוריסטי המשלב קטעי תיפוף מגוונים וקצביים יחד עם תנועה ומוזיקה מקורית .המופע תיפוף ירוק מדגיש את נושא הקיימות בכלל ואת השימוש החוזר בפרט בצורה חווייתית ואנרגטית. כל הכלים המוצגים במופע הינם כלים בשימוש חוזר, כלים מחיי היום-יום שקיבלו תפקיד חדש בתור כלי נגינה על ידי האמנים במופע.
הכנס נחתם בדברים מעוררי מחשבה שנשא מנכ”ל הרשת, צבי פלג: “היכן נמצאת מערכת החינוך בדצמבר 2021? מה התכניות של מערכת החינוך? לאן פנינו מועדות?… יש לי רצון למקד את קרן האור במה אנחנו כעושי חינוך מטמיעים ברשת…אנחנו עסוקים יום יום, שעה שעה בנושא האלימות…ובנושא שני לא פחות חמור הקשור לאוירה הטעונה בישראל בין המגזר הערבי והיהודי…אני שמח שרשת אורט ישראל לקחה על עצמה כשליחות לאומית לקדם אחדות בין יהודים וערבים ואנחנו מול מול ראשי רשויות נמצאים בתהליך לרקום ולקדם תכנית איכותית מאוד, שכן בסופו של יום זה עתיד האומה כולה…הרגישות שלנו היום תמנע משברים בעתיד”.
עוד הוסיף המנכ”ל: “ביה”ס לא יכול להישען על האתמול. הוא צריך לכוון אל פני העתיד. בתקופה זו ניבחן ביצירתיות וביזמות שלנו וביכולת של מנהלי בתי הספר בשיתוף המנהל למחקר וחדשנות ברשת להוביל מרכזי חדשנות, מייקרס, למידה פרויקטאלית ועוד…”