תיכון אורט צור ברק ארח את חגית ריין אמו של רב סרן בנייה ריין ז”ל, ששיתפה את התלמידים בסיפור חייו מעוררי ההשראה של בניה.
דרכו של בניה היתה מלאה ענווה, נתינה, אמת, אומץ לב ודבקות במטרה. עוד בהיותו נער צעיר נטל חלק בפעילותם של ארגונים המסייעים לילדים חולי סרטן ושיתוק ילדים והפך למשתתף פעיל במסגרות המקדמות ומטפחות עולים חדשים. בחופש הגדול, היה מתמרן בין קייטנה של “איל”ן” לקייטנה של “זכרון מנחם”, ומהתנדבות כזו לאחרת. בניה התגייס לצה”ל בשנת 1999 והוצב, כבקשתו, בחיל השריון. את קורס הקצינים סיים כחניך מצטיין. בהמשך שימש כמפקד וחונך בקורס קציני שריון. לימים כיהן כקצין הדרכה גדודי (קה”ד) וכקצין מבצעים גדודי (קמב”ץ) ובכול תפקידיו הצטיין. את לימודיו לתואר ראשון באקדמיה הצבאית, שעשה באוניברסיטה העברית בירושלים, סיים כמצטיין דיקן. בתקופה זו חנך נער במצוקה בבית השאנטי בתל אביב וסייע לו לקבל תעודת בגרות. עם סיום לימודיו יצא לפקד על טירונים כמ”פ ועל תפקיד זה הוענק לו הציון מ”פ מצטיין. בפרוץ מלחמת לבנון השנייה פיקד על כוח שמנה שני טנקים בצירוף כלים נוספים, בהתאם למשימות. צוות הטנק של בניה כלל את סמל ראשון אלכס בונימוביץ’, נהג הטנק; סמל ראשון, אדם גורן, הטען; וסמל ראשון, אורי גרוסמן, תותחן הטנק. תפקיד הכוח אשר נקרא ברשת הקשר “כוח בניה”, היה לבצע משימות של אספקה וחילוץ. בעת שהיה בדרכו למשימת חילוץ נוספת של טנק פגוע בחרבת אל כסיף, נפגע הטנק שבו שהה הכח מטיל נ”ט שירה החיזבאללה, וכל אנשי הצוות נהרגו.
בדבריה של חגית בפני התלמידים הביאה עימה סיפור של נתינה, אהבת חינם, תרומה לחברה, מסירות והקרבה. ללא עצב, חרטה, או כעס העבירה לתלמידים ולצוות מסר ברור של אהבת הארץ והאחר: “כולנו יכולים להיות טובים יותר, לתת מעצמנו למען האחר, לאהוב ולבחור מטרה טובה שתועיל לחברה”.
