חג הסִיגְד, הוא חגם של יהודים יוצאי אתיופיה, המסמל את הברית עם עמם ועם תורתם. סִיגְד חל בכ”ט בחודש תשואן (כ”ט בחשוון), 50 יום לאחר יום הכיפורים. הסיגד הוא יום של צום, טהרה והתחדשות, ובמרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל, הכולל ברכות ותפילות לגאולה. הטקס נערך בראש הר גבוה, כסמל למעמד הר סיני, ומנהלים אותו כהני הקהילה. ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד דומה המתואר בתנ”ך, שאותו קיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון. בשנת 2008 אושרה בכנסת הצעת חוק חג הסיגד, הקובע אותו כחג רשמי במדינת ישראל. ובפועל: קיום טקס ממלכתי שנתי לציון החג, לימוד על הסיגד בבתי הספר, ומתן יום בחירה במשק שבו עובדים יכולים לקחת חופשה. ברחבי בתי הספר של אורט צויין החג במגוון פעילויות.
חברי הנהגת התלמידים בקריית החינוך אורט יובלי אריאל יצאו לירושלים, לקחת חלק בטקס הממלכתי בארמון הנציב. הם צפו בטקס הקייסים ולאחר מכן יצאו לסיור בירושלים בהנחיית מורי השל”ח שלנו ואף פגשו את שר החינוך, רפי פרץ.
עדן וייצמן, יו”ר מועצת התלמידים כתבה: “המשכנו לשיחה עם שר החינוך הרב רפי פרץ על קבלת השונה ואהבת הארץ…זכינו לראות את החיבור היפה בין תרבויות ועדות שונות שהמשותף להן הוא האהבה והזיקה לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט”.
בחטיבת הביניים בביה”ס התקיימה חגיגה גדולה של אוכל מסורתי, לבוש ופריטים אופייניים לבני העדה. בחטיבה העליונה התארחה טיטי איינאו, דוגמנית מצליחה ומלכת היופי של ישראל לשנת 2013. טיטי עוררה השראה בתלמידות ובתלמידים, עת שיתפה עימם את סיפור מסע עלייתה לישראל מאתיופיה והגשמת חלום ילדותה לעלות לארץ. טיטי עלתה ארצה בהיותה בת 12 יחד עם אחיה. הוריה נפטרו טרם עלייתה לישראל. בשנת 2009 התגייסה לצה”ל לחיל המשטרה הצבאית, ובהמשך יצאה לקורס קצינות אותו סיימה בהצלחה.
ליאה קליין, תלמידת י”ב סיפרה: “השיחה של טיטי מאוד ריגשה אותי… היא לימדה אותי פשוט להיות אני, ולכבד כל אדם.”
הדר זר, תלמידת י”ב כתבה: “הסיפור האישי שלה מאוד נגע לי ללב, למדתי ממנה לא לוותר, ללכת אחרי החלום שלי ולהגשים אותו, וגם אם יש מכשול בדרך זו לא סיבה לעצור אלא בכל אופן להמשיך!”
תלמידי אורט מח”ט בית שאן בהובלת הצוות החברתי של ביה”ס יצאו להעניק ברכה ושי אישי למשפחות בוגרי ביה”ס, בני העדה האתיופית ולאחל להם חג שמח.
בקריה הרב תחומית אורט לוד ציינו וחגגו את חג הסיגד, כקהילה מאוחדת ושיתפו ב-10 עובדות חשובות על החג:
1. סיגד=סגידה
מסמלת את תודעת ההכנעה המוחלטת לאלוהים, הקיימת בתיאולוגיה האתיופית.
2. החג בן 2,500
מקורו של החג מתקופת עזרא ונחמיה. בעקבות השיבה מגלות בבל לירושלים, החליט העם לחדש את הברית בין אלוהים לעם ישראל.
3. היום ה-50
החג חל בדיוק 50 יום אחרי יום כיפור
4. כמיהה לירושלים
הסיגד הוא גם סמל חזק לכמיהה והכיסופים של ביתא ישראל לירושלים, בתוך תפילות משותפות וצום.
5. על ראש ההר
הטקס נערך בראש הר גבוה, כסמל להר סיני, ומנוהל כולו על ידי כוהני הקהילה (הקיסים).
6. הכנעה וסליחה
חלק מהעולים להר נשאו על גבם, או על ראשם, אבן שסימלה את ההכנעה לפני ה’ – ואת הרצון לבקש סליחה על חטאים. החג כולו יצר תחושה של אחדות ושל ביטחון, והיווה חולייה בשמירה על הקשר עם היהדות בסביבה מבודדת ורחוקה מיהודים אחרים.
7. גם בישראל
לאחר שעלו לישראל, התבקשה ההנהגה הדתית האתיופית לבחון מחדש את מקומו של החג בארץ הקודש. אחר דיון התקבלה ההחלטה כי לסיגד יש משמעות אף בישראל.
8. איפה חוגגים?
באתיופיה חגגו על ראש ההר.
בישראל חוגגים בטיילת ארמון הנציב המשקיפה אל הר הבית, וטקס נוסף מתקיים במקביל ברחבת הכותל.
9. למה חוגגים?
חג הסיגד כים הפך ליום מיוחד. מעבר לתפילות ולטקס המסורתי, מתקיימות פעילויות רבות ומגוונות, והיום כולו יוצר תחושה של פיוס, שבירת חומות ומחיצות המפרידות בין אדם לאדם.
10. חג שאושר בחוק!
בשנת 2008 אושרה בכנסת הצעת חוק חג הסיגד, הקובע אותו כחג רשמי במדינת ישראל. ובפועל: קיום טקס ממלכתי שנתי לציון החג, לימוד על הסיגד בבתי הספר, ומתן יום בחירה במשק שבו עובדים יכולים לקחת חופשה.
בקרית החינוך אורט קרית מוצקין, התארח בני אקלה, מנהל מוקד ״שילובים״ בעירית חיפה, פעיל חברתי וצייר מוכשר, והעביר שיח פתוח, כנה ואמיתי על העדה האתיופית ועליית מבצע שלמה ומבצע משה. התלמידים בן יוסף ולידור פרידמן הכינו מצגת וחידון ואף דאגו לפנק את הכיתה בלחם ה״דאבו״ המסורתי.
