בימים האחרונים התבשרנו על השבת גופתו של החלל סמ"ר איתי חן, גיבור ישראל, בוגר אורט גוטמן בנתניה, שנפל בקרב וגופתו נחטפה לעזה. במשך 158 ימים הוא הוגדר עם חבריו לטנק כמנותק קשר, עד שגילו שנחטף. משפחתו בתמיכה רחבה של רבים, לרבות קהילת אורט גוטמן, היתה ממובילי מאבק המשפחות להשבת החטופים. הוריו חגית ורובי ניהלו מאבק הרואי על השבתו של בנם. ארונו שהועבר ע"י החמאס לצלב האדום בצפון הרצועה, נמסר לידי כוחות צה"ל ושב"כ בשטח הרצועה ומשם הוא הועבר לישראל, והתקבל במעמד צבאי עם רב צבאי.
מנהלת ביה"ס, טל בר מעוז, שיתפה: "בוקר קשה לכולם, אחרי 760 ימים מורטי עצבים, החייל האחרון של מלחמת חרבות ברזל, סמ"ר איתי חן, שב משדה הקרב. בית ספר אורט גוטמן איבד בן, בוגר אהוב, הפכנו להיות משפחה שכולה, בית ספר שכול. ליבנו עם חגית, רובי, רועי ואלון, וכל בני המשפחה. נמשיך לצפות לשובם של השבעה שנותרו."
עם השבת גופתו של איתי לישראל שיגר מנכ"ל אורט, רז פרויליך, איגרת לעובדי הרשת שיתף: "גם בשעה שאנו נושמים מעט לרווחה עם שובו של איתי למולדתו, ליבנו נתון לששת החטופים שעדיין נמצאים בעזה וטרם שבו הביתה… מאחורי כל שם יש משפחה שמחכה, חברים שמתפללים, ועם שלם שמסרב לשכוח". ברחבי העיר נתניה, הונפו דגלי ישראל לצד תמונותיהם של איתי, בן העיר, ושל כל החטופים שטרם שבו הביתה. הדגלים התנופפו מעל הגשרים בעיר כסמל לתקווה, לאמונה ולתפילה משותפת לחזרתם במהרה.
את מסע הלוויתו של סמ"ר איתי חן, ליוותה שיירת כבוד, בדרכו האחרונה, דרך נקודות ציון חשובות בחייו, ביניהן ביה"ס אורט גוטמן. לאורך המסלול נאספו אלפים, ביניהם תלמידי אורט גוטמן והצוות החינוכי, בכדי לחלוק לאיתי כבוד אחרון. בשעות הבוקר המוקדמות, הונח זר לזכרו של איתי, באנדרטת הנופלים שבחצר בית הספר. תלמידי אורט גוטמן, התמקמו לאורך הרחוב שרו את שיר המעלות והמתינו למפגש המרגש עם הוריו של איתי. תלמידים נוספים נערכו לשידור ישיר של הלוויתו של גיבור ישראל, בוגר בית הספר, בכדי "שיהיה ניתן להיות עם איתי ולחלוק לו כבוד אחרון, מכל מקום בעולם". המפגש עם הוריו של איתי חגית ורובי היה מרגש ומרטט לבבות. "הרגשנו שהם הגיעו לחלוק לגוטמן כבוד, כי זה הדדי, כולנו משפחה".
דורות של בוגרים, הורים, מורים וצוותי חינוך, מכל שנתוני ביה"ס, הגיעו להלוויה להיפרד מאיתי. "עם המון כאב, המון בכי והמון תקווה, יום לא פשוט עבר על כולנו, יום בו נפרדנו מבוגר אהוב שהיה מחובר בכל רמ״ח איבריו לגוטמן, לבית ולתנועת המש״צים. היום התלמידים ראו את עוצמתה של קהילת גוטמן!", שיתפה מנהלת ביה"ס, טל בר מעוז.
סמ"ר איתי חן, לוחם עוצבת סער מגולן, נלחם בגבורה ב-7.10 להצלת חייהם של חבריו, ביניהם מתן אנגרסט, בוגר אורט קרית ביאליק, שנחטף לעזה. איתי נהרג במהלך הקרב וגופתו נחטפה מבסיס נחל עוז שבעוטף עזה, שם כאמור לחם בגבורה לצד חבריו לצוות השריון ונפל.
באורט גוטמן נתניה קיבלו ב-7.10 את הבשורה המרה כי איתי, בוגר ביה"ס, נמצא בין החטופים. מאז הפך ביה"ס למעין חמ"ל לפעילות הסברה ולהפצת המסר להשבתו יחד עם כל החטופים, כמו גם לחבק את בני משפחתו ולהתפלל לחזרתו. הוריו, חגית ורובי ואחיו רועי זכו לחיבוק חם של צוות בית הספר, ההורים והתלמידים.
בכניסת בית הספר נתלה שלט עם הכיתוב "אורט גוטמן אוהבים ומחכים לך איתי". התלמידים והצוות הובילו עשרות מיזמים לקידום המודעות להשבת החטופים ולחשיפת סיפורו האישי של איתי. תמונות וסרטונים של איתי המספרים על שנותיו באורט גוטמן הפכו לתפאורת ביה"ס ולכרזות מחאה.
איתי הוא בעל אזרחות אמריקנית מצד אביו רובי, ואזרחות גרמנית מצד אימו חגית. האמצעי מבין שלושת בני משפחת חן – אח קטן לרועי ואח גדול לאלון, נער ישראלי בן 19, אוהב כדורסל ששיחק עד לא מזמן ברמה מקצועית.
הוא זכור בביה"ס וברשת אורט, כתלמיד מצטיין וערכי וכאחד הפעילים הבולטים ביותר בתנועת המש"צים (מדריכי של"ח צעירים). מנהיג מלידה. חבריו מאורט גוטמן, התאחדו סביב קהילת בית הספר, יזמו וארגנו משחק כדורסל, במטרה להעצים את הקריאה להשבתו של איתי ושל כל החטופים, בו שיחקו החברים מול ידוענים. משחק הראווה שודר בערוץ הספורט וזכה לעניין רב בתקשורת. קבוצת המש"צים אפתה ומכרה את העוגיות האהובות עליו ועשרות משלחות מביה"ס הגיעו לכיכר החטופים בכדי לחזק את המשפחות ולהשאיר את סיפורו של איתי במודעות.
בתאריך 12.3.2024 התיר צה"ל לפרסום כי איתי נפל בקרבות ה-7.10, וגופתו נחטפה ומוחזקת בעזה. משפחתו החליטה כי לאחר חזרת גופתו, תתקיים הלוויה ושבעה. עם קבלת הידיעה נעצרה כל הפעילות בביה"ס. הצוות החינוכי הפנה מאמציו לעיבוד האבל של התלמידים הצעירים ושל עשרות הבוגרים והתושבים שנהרו לבית הספר, וביקשו בשעה קשה זו להיות ביחד. כמו משפחה. הבוקר שלמחרת נפתח בטקס ושיעורים בכיתות, "כי לא יכול להיות תלמיד בגוטמן שלא יכיר את איתי חן ז"ל."
ישראלה שטטלר, המחנכת של איתי, סיפרה עליו: "איתי היה תלמיד למופת, הציב לעצמו מטרה לעלות חזרה ל-5 יחידות במתמטיקה והצליח בענק. הוא היה בחור מוביל וחייכן, שהיה פעיל מאוד לאורך שנות הלימודים עם המש"צים, מבחינתו זה היה הדבר וכל בית ספר אורט בנתניה הכיר אותו משם". היא הוסיפה כי "הצבא היה מטרה חשובה בשבילו והוא התעקש להתגייס לקרבי ולעשות הכי טוב שיכול, בכל התקופה שהיה מוגדר חטוף קיווינו שהוא יחזור, והמוות שלו כואב ועצוב מאוד".
השבועות האחרונים הם שבועות מרגשים וטעונים לעם ישראל, יש מי שיגיד מהמורכבים מאז קום המדינה. מדינה שלמה עצרה נשימתה והמתינה לשובם של החטופים החיים. עם חתימת הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, נדמה כי מה שחיכינו לו והתפללנו אליו שנתיים, סוף סוף קורה. התחושות מעורבות ומורכבות. הנפש אינה מוצאת מנוחה. מתח וחרדה, רסיסי תקווה, שמחה לצד דאגה גדולה, עצב תהומי על הנופלים והחללים שלא ישובו וגם אי וודאות, איך יחזרו השבים ובאיזה מצב. מתרגשים עם המשפחות שזוכות לחבק ולעטוף את אהוביהן, עם אלו שיזכו לסגור מעגל, ולא שוכחים את מחיר הדמים היקר ששילמו מאות מבנינו ובנותינו, שגופות חלק מהם טרם הושבו. בליבנו תפילות לבשורות טובות לכל עם ישראל.
אבל ברקע, כולנו סופרים את הימים, השעות והדקות לקראת שיבתם של עשרות שכבר נרצחו ע"י חמאס וגופותיהם מוחזקות בידי ארגון הטרור. נחשפנו לסיפורים הקשים מהשבי, בכינו מאושר ומהקלה ואנו מלווים את השבים ואת משפחותיהם בשמחת השיבה ובאתגרי השיקום שלפניהם ולפני החברה הישראלית כולה וכן את זיכרם של אלו ששילמו בחייהם.
בין החטופים שלושה בוגרי אורט: מתן אנגרסט, איתי חן ז"ל ונמרוד כהן, כולם לוחמי צה"ל, שהשתתפו בגבורה בקרבות השבת השחורה, נישבו ונחטפו. מתן ונמרוד שבו לשמחתנו בחיים וכעת הושבה לישראל גם גופתו של איתי.
לאורך השבועות הארוכים תלמידי אורט בכל הארץ התגייסו להסברה ולמחאה להשבת החטופים, ביניהם גם בוגרי אורט, בעשרות יוזמות ומחוות. הפעילות שולבה בשיגרת כל בתי הספר והפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים בבית הספר. את פתיחת השנה ציינו רבים מבתי הספר בלבוש צהוב, והפרחת בלונים צהובים. במשרדי מטה הרשת, נתלו שלט חוצות ולוח שספר את הימים שחלפו מאז אותה שבת ובלובי הבניין כוסתה המעלית בכרזות, כהזדהות עם הקריאה להשבת החטופים, וכן ביניהם שלושת הבנים.
בטקס המשפחות שהתקיים לציון שנתיים לאירועי ה-7.10 בפארק הירקון, התרגשנו לראות את האימהות של נמרוד ומתן, ויקי וענת, ניצבות יחד על הבמה, מפנות מילים לבניהן וחולקות תפילה, געגועים וכאב, מייצגות את המאבק האמיץ, הבלתי מתפשר ומעורר ההשראה, שהובילו האימהות להחזרת בניהן מהשבי, מי בחיים ומי במתים. היינו שם איתן, בכינו והתפללנו וזכרנו גם את כאבה ומאבקה של חגית, אמו של איתי ז"ל, להשבת גופת בנה הלוחם.
יהודה, אבא של נמרוד כהן; חגי, אבא של מתן אנגרסט; איציק, אבא של איתן הורן; רובי, אבא של איתי חן.
קרדיט צילום: רן מלמד
מתן אנגרסט, בוגר אורט קרית ביאליק
מתן נחטף ב-7.10 לעזה כשהוא פצוע קשה ומחוסר הכרה, מאותו הטנק של איתי חן, בוגר אורט שגופתו נחטפה לרצועה. בסרטון שנמצא ע"י חיילי צה"ל בעזה נראה אות חיים ממתן. אימו שיתפה: "בסרטון נראה מתן, הבן שלי, כשהוא מישיר מבט פצוע אל המצלמה." מאז הבשורה המרה על היחטפו התגייסו תלמידי אורט לעורר מודעות למצבם המסוכן של החטופים בקריאה להשבתם במהרה. הם יזמו הקמת מרחב מריצות צהובות, השתתפו בטקסים עירוניים ובצעדות החטופים. בתקופת לימודיו באורט, מתן בחר להתמקד בפיזיקה וכימיה. הוא היה תלמיד מצטיין וחבר אהוב על כולם. בכיתה י"ב, מתן דיבר על הרצון שלו לשרת בתפקיד משמעותי בצה"ל, מתוך אהבה עמוקה למדינה.
המחנכת של מתן מספרת: "ליוויתי את מתן כמחנכת שלו במשך שלוש שנים. אני יכולה לספר על ילד מקסים, ערכי, איכותי בעל מוטיבציה גבוהה בלימודים ובכל מטרה אחרת שמציב לעצמו. אני יכולה להעיד כי כאשר הוא מחליט ומציב לעצמו מטרה יגיע אליה. מתן היה מחובר לקבוצת חברים קרובים שהכיר עוד בהיותו קטן בקרית ביאליק. הם היו קבוצה מגובשת ביחד גם בכיתה וגם במפגשים חברתיים לאחר בית הספר. כשבועיים לפני החטיפה הוא שלח לי עם קבוצת החברים מהכיתה תמונה שלו איתם שנחקקה בזכרוני שמורה אצלי עד שיחרורו הכוללת ברכה לראש השנה בהיותם חיילים "חג שמח למורה הכי טובה בעולם מתגעגעים אליך".
אנסטסיה גורבנקו, שחיינית אולימפית ישראלית, סגנית אלופת העולם וחברתו הקרובה של מתן מבית הספר, הקדישה את המדליה למתן. "כשהתחילה המלחמה הייתי בחו"ל, רק אחרי חודש הבינו שהוא חטוף בעזה. ידעתי שזה המעט שאני יכולה לעשות בשבילו, להקדיש לו את המדליה אם אזכה. למדנו ביחד בחטיבת הביניים אורט אפק בקריית-ביאליק, היינו בכיתת ספורט שמחולקת בין שחייה לכדורסל, הוא שיחק בה. היינו כיתה מאוד מגובשת, ממש חבורה. הזוי שהוא בעזה וסובל שם, ושהמדינה לא עושה עם זה כלום".
מתן אנגרסט, לוחם השריון שנחטף לעזה ושוחרר, נפרד מחברו לטנק סמ"ר איתי חן, שהוחזר לקבורה בישראל, אחרי שהוחזק כחלל חטוף בשבי חמאס. בסטורי שפרסם באינסטגרם עם אימוג'י לב שבור, כתב מתן: "לא הפסקתי לחשוב עליך. סוף סוף חזרת אחי". מתן ואיתי לחמו יחד בטנק בנחל עוז כחלק מ"צוות פרץ" ב-7 באוקטובר, שניהם מגדוד 77. מתן נחטף פצוע קשה, ואיתי נפל בקרבות מול המחבלים. מלבד איתי שנחטף כחלל ומתן ששוחרר אחרי 738 ימים בעזה, נחטף גם מפקד הטנק החלל דניאל פרץ, שהושב מאז לישראל. החבר הרביעי לטנק, תומר ליבוביץ, נפל בקרב באותה שבת.
נמרוד כהן, בוגר אורט רחובות
בקרית החינוך אורט רחובות התקשו לקבל את הבשורה כי בוגר ביה"ס, נמרוד כהן, מוחזק בידי מחבלי חמאס. ב-7 באוקטובר נמרוד היה חלק מצוות טנק שבו ארבע לוחמים, שלושתם נפלו ובהם שקד דהן ז׳׳ל ועוז דניאל ז׳׳ל, וסרן עומר מקסים נאוטרה שגופתו מוחזקת בעזה. נמרוד שנחטף מהטנק, נראה בסרטון שפרסם חמאס והוריו זיהו אותו על פי הקעקוע שעל ידו. סרטון החטיפה שלו מהטנק הוא סרטון שלא נותן מנוח, הוא נראה בחיים תשוש נמשך בשערות על ידי המחבלים.
נמרוד, ילד של טבע, טיולים ומשחקי מחשב, נולד וגדל ברחובות. הוא למד בבית הספר רמון ואח"כ המשיך ללמוד בתיכון אורט בעיר, הוא מאוד אוהב לשחק בקובייה הונגרית, לטייל בארץ ובעולם ובמשך כל שנות ילדותו לקח חלק בחוגי הסיירות של קק"ל. "נמרוד הוא ילד של שלום, לעולם לא נכנס לעימותים, תמיד מנסה לפייס בין אנשים ואי אפשר שלא להתחבר אליו. נמרוד הוא ילד שקט ומופנם אבל יש לו עולם פנימי עשיר. הוא תמיד מסתדר עם ילדים, יש באישיות שלו חלק שטותניקי שילדים מאוד מתחברים אליו ובתוך שנייה הוא הופך להיות חלק מהם".
את יום הולדתו ה-20 ציין נמרוד בשבי. בעירו רחובות נערכה צעדה לציון היום בה לקחו חלק גם תלמידי אורט. רומי, אחותו התאומה של נמרוד, כתבה בפוסט ליום הולדתם: "השנה אני לבד. השנה אין מה לחגוג." את יום הולדתם ה-21 חגגה עם המשפחה וחברים בכיכר החטופים.
ויקי כהן, אמו של נמרוד, נפגשה עם תלמידי אורט סיפרה על נמרוד ושיתפה את התחושות הקשות בבוקר שמחת תורה הנורא, ברגע הגילוי שנמרוד בין החטופים, ועל כל מה שהמשפחה עשתה ועושה מאז כדי להחזיר את נמרוד יחד עם שאר החטופים הביתה. ויקי שבחה את הצוות החינוכי ואת ההנהלה ואמרה כי אורט רחובות מהווה בית עבורם והם זוכים לתמיכה רבה מביה״ס. התלמידים היו קשובים וגילו רגישות, שאלו שאלות והביעו תמיכה במשפחה ובחרו ללוות את המשפחה במאבק להשבתו.
738 ימים היה נמרוד חטוף בשבי החמאס. לאחר החזרה הגיע לכיכר החטופים ושיתף בהתרגשות: "נחטפתי מטנק מספר 3, והוחזקתי בשבי 738 ימים. היום אני אדם חופשי. אני רוצה להתחיל בלומר תודה – קודם כל לחיילים שלנו, ללוחמים, לאחיי השיריונרים ולגיבורים שסיכנו את חייהם וחלקם לא שבו מהקרב. בזכותכם אני עומד כאן…אבל לא פחות חשוב מכך, אני רוצה להודות לכם, לעם."
מחבקים את השבים ומתפללים לשובו של מי שעדיין לא שב
עם קבלת הבשורה המשמחת על סיום המלחמה והשבת החטופים, נערכו בקהילות וביישובים לחזרתם של החטופים. אלפי תושבי קריית ביאליק, רחובות, נתניה וערי ישראל בכל הארץ המתינו לשובם של הבנים, בתהלוכות דגלי ישראל וכרזות. ביום השחרור התקיימו שידורים המוניים בכיכר החטופים, בצמתים ובכיכרות נוספות, תוכננו צעדות תמיכה כהבעת אהבה, תמיכה והתרגשות גדולה. הרחובות נצבעו בדגלים.
רבים מתלמידי אורט הנרגשים עם הקהילות ועם כל עם ישראל, בחרו לקחת חלק בהכנות לקבלות הפנים. בעיצומה של חופשת הסוכות הם התכנסו ועסקו בהכנת דגלים, שלטים וכרזות מחממות לב. עם חזרתם של החטופים, יצאו המונים, ביניהם החברים של מתן ונמרוד מאורט, בריקודי שמחה, צהלות, וחגיגות.
מתמודדים עם מציאות מורכבת
לקראת החזרה ללימודים מחופשת תשרי, נערכה מערכת החינוך עם תכנית לליווי ותמיכה רגשית לתלמידים עם שובם של החטופים. מדובר במשימה ארוכת טווח, שמטרתה לסייע לתלמידים, להורים ולצוותים להתמודד עם חזרתם של השבים, עם האובדן והשכול ולטפח תחושת ביטחון, שייכות ותקווה, כמו גם עיבוד רגשי לאירועי המלחמה בשנתיים האחרונות.
צוות אורטוב בשיתוף הקואליציה הישראלית לטראומה פיתח שיעור חינוך מותאם לשיח עם התלמידים על החזרת החטופים החיים והחללים, על המחיר הכבד ששילמנו ועל התקווה לימים טובים יותר. כמו כן קיבץ עצות וכלים עבור הצוותים ועבור התלמידים המסייעים בהתמודדות וכן קישור לפעילות של תרגולים עד דקה לרגעים מציפים או מאתגרים. הכלים נבנו במסגרת הפרויקט הלאומי רי"ל(הרשת הישראלית לחוסן) שהוקם ע"י הקואליציה הישראלית לטראומה והסטארט-אפ החברתי VIVID, ובתמיכתם של משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי.
תמונת שער – מתן אנגרסט עם הוריו במסוק
קרדיט צילום: מתוך מבזק YNET | 13.10.202|13:06 – "בזכות הגיבורים במדים": מתן אנגרסט במסוק לבית החולים עם הוריו | ליהיא גורדון