שיר המעלות לדוד (תהילים קכב) הוא מזמור תהלים הנאמר בקהילות הספרדיות בסוף תפילת ערבית של שלושה רגלים. המזמור עצמו נחשב לאחד ממזמורי “שִׁיר הַמַּעֲלוֹת”, שמיוחסים לדוד המלך או נכתבו בהשראתו. המזמור מבטא את השמחה והכמיהה לעלות לירושלים, העיר הקדושה והמקדש שבה. הוא עוסק בחוויתו של עולה הרגל לירושלים ולבית המקדש. המזמור נאמר בלשונו של עולה הרגל ומתאר את התרגשותו לקראת המסע אל העיר ובעומדו מול פניה.
בפסוק השלישי מביע עולה הרגל את התפעלותו מרוח האחדות השורה בעיר ‘יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו’ – הוא מתפעל מבנייניה המחוברים זה לזה כמקשה אחת, אבל גם מלכידות בניה ובנותיה, שבטי ישראל. במשך דורות ירושלים הבנויה, היא סמל לאחדות וחיבור עבור העם היהודי בארץ ובגולה. תיאורו הנרגש של עולה הרגל שמביט בירושלים הפך להיות ביטוי שמתאר את אופיה המאחד והמלכד של העיר.
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. מאז מלחמת העצמאות ובמשך 19 שנה הייתה ירושלים עיר מחולקת: החלק המערבי של העיר היה בידי ישראל ואילו חלקה המזרחי היה בשליטת הירדנים. בכ”ח באייר תשכ”ז 1967, כבשו חיילי צה”ל את ירושלים המזרחית והביאו לאיחודה מחדש של העיר המחולקת. הכנסת החילה את החוק הישראלי והמשפט הישראלי בכל חלקי העיר והכריזה על חופש דת ופולחן במקומות הקדושים לבני כל הדתות, יהודים, נוצרים ומוסלמים.
יום זה קיבל תוקף חוקי כיום חג לאומי הנחגג בישראל כיום ירושלים, והוא נועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. מאז ימי דוד המלך שהפך אותה לבירת ממלכת ישראל המאוחדת. הקשר ההיסטורי של עם ישראל לירושלים עובר כחוט מקשר של אחדות לאורך הדורות. מימי דוד המלך, דרך שיאי המקדש ונפילות החורבן, ועד לתקומה בעת החדשה – ירושלים מגלמת את הכיסופים לאחדות לאומית ורוחנית. הביטוי “יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה… שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו” הוא לא רק תיאור ארכיטקטוני, אלא חזון נצחי של אחדות של עם, המתגבר על כל מחלוקת או פילוג.
באותו יום החליטה ממשלת ישראל לציין גם את יום הזיכרון לנספי עליית יהודי אתיופיה בטקס מרכזי בהר הרצל, לזכר כארבעת אלפים מיהודי אתיופיה שמתו במהלך המסע ובהמתנה לעלייה במחנות הפליטים בסודאן וזאת בשל הקריאה ל”ירושלים -לירוסלם”, שליוותה את עלייתם ומקפלת בתוכה את משמעות הקשר הייחודי של עם ישראל לציון, בא”י ובגלות. ברבים מבתי ספר באורט התקיימו טקסי זיכרון בסימן 40 שנים למבצע משה, כמחויבות בני הנוער לזיכרון, שייכות ולתרבות בני הקהילה האתיופית.
יום ירושלים הוא יום מחבר ומאחד את כולנו אל אהבת העיר ירושלים, סיפוריה, אתריה הייחודיים, סימטאותיה, חומותיה ונצחיותה עבור העם היהודי. בבתי ספר רבים של רשת אורט מציינים את היום בשורה של אירועים וחגיגות. מאות מתלמידי אורט מכל הארץ טיילו השנה בעיר ירושלים וסיירו באתרים המרכזיים בעיר. במרחבי בתי הספר התקיימו פעילויות שונות שעסקו בעיר ירושלים, עיר הבירה של ישראל, בגווניה המיוחדים, בקדושתה ובמשמעותה הסמלית של העיר, לצד השירים המזמורים, הפיוטים, הלחנים, השווקים, הטעמים והניחוחות שכה מזוהים איתה.
באיגרת שהפנה מנכ”ל אורט, רז פרויליך, לעובדי הרשת, חידד את הקשר בין סמליה של העיר ירושלים לאופן בו אנו מתמודדים את אתגרי התקופה. עוד איחל לכולם ימים שקטים, שמחים ובטוחים, לשיבת החטופים הביתה, ולשלומם של כל חיילי צה”ל.
