כנס המנהיגות השנתי של רשת אורט, מפגיש מידי שנה את הנהלות בתי הספר ואת אנשי המטה עם מגוון נושאים רלוונטיים, המעסיקים את מערכת החינוך בארץ ובעולם. השנה הותאמו התכנים לאתגרי התקופה ופוצלו לשני מפגשים, העוסקים במציאות החדשה והאופן בו הרשת מגיבה ונערכת להתמודד איתה.
בהובלת צוות אורטוב במנהל לחינוך ותפעול ובשיתוף מנהל מחקר ופיתוח ברשת, הופקו שני ימי השיא – הראשון, שהתקיים לאחרונה במשרדי חברת אמדוקס ברעננה, עסק בחוסן נפשי בעידן טכנולוגי, כאתגר והזדמנות במציאות המורכבת בישראל. השני, שעתיד להתקיים בחודש פברואר 2025 במשרדי חברת אינטל בקרית גת, יעסוק באופן בו ההיטק יכול לתרום לחיזוק הלכידות בתוך החברה הישראלית.
כנסים מקצועיים אלו אותם מקיימת רשת אורט ישראל לחברי השדרה הניהולית בארגון, נערכים זו השנה השנייה בעיצומם של שורת אתגרים משמעותיים שמדינת ישראל חווה מאז הקמתה. מלחמת חרבות ברזל והאירועים המטלטלים שחוותה ועדיין חווה החברה הישראלית מאז ה-7.10, העמידה את מערכת החינוך ואנשי החינוך בפני אינספור התמודדויות מורכבות וצורך בהתאמות נדרשות למציאות חדשה. בשנה שעברה, התמקדו הכנסים באופן טבעי, באתגרים של מנהיגות חינוכית בתקופת מלחמה, בדגש על מפגש עמיתים מחזק והזדמנות לבניית שיתופי פעולה למען חיזוק החוסן ואימוץ שפה חדשה, שמתייחסת לצרכים. זאת לצד היבטים שונים של עתידנות וחדשנות בחינוך, במציאות מאתגרת של שגרת החירום.
השנה, על רקע סיום המלחמה בצפון והדילמות המלוות את החזרה לשיגרה, בחרו הצוותים המארגנים להעמיק את העיסוק בחוסן אישי ולכידות חברתית ולבחון את השפעת הטכנולוגיות עליהם.
המפגש הראשון, אותו ארחה כאמור, חברת אמדוקס ברעננה, נפתח בקטע אומנותי מרגש של ביצוע משותף של אבי חגאג, מנהל אורט מח”ט קרית גת ולירז בוגנים, מנהלת פדגוגית בביה”ס, שהיתה נצורה בביתה במהלך ה-7.10 במשך שעות ארוכות. ליווה אותם בנגינה אור שושן, מורה למוסיקה בביה”ס.
בדברי הפתיחה, שנשאה סמנכ”ל וראש מנהל חינוך ותפעול ברשת, תימורה שירי, היא בחרה לחדד את הקשר הישיר בין חברה בריאה לבין חוסן אישי. פיתוח יכולות וויסות רגשי וגמישות מחשבתית, בעידוד מערכות חברתיות עוטפות, מעניקות תחושת משמעות גם במצבים קשים. הן מחזקות ביטחון עצמי, תחושת שייכות וכשירות אישית, ומסייעות ללמוד לצמוח ממשברים: “אנו ממקדים את העשייה שלנו בחיזוק הקהילות, מתוך הבנה שהחינוך הוא עוגן בקהילה. החיים בצל מצבים משתנים, מחייבים אותנו כאנשי חינוך להיות בעלי יכולת להתמודד עם משברים, להתאושש מהם ואף לצמוח מהם”. עוד הוסיפה: “החוסן, הוא מרכיב משמעותי, העובר כחוט השני, בכל הדברים בהם אנו עוסקים: מכניסת התלמיד בשער ביה”ס, נוכחותו בכיתה, בשכונה, ביישוב, בבית, במשפחה, בארץ, כחבר במעגלים השונים. חזון הרשת המכוון לבוגרים ובוגרות בעלי ערכים, מיומנויות, ידע ויכולות טכנולוגיות, מציב אותם כאלו שינהיגו חברת מופת ישראלית בעלת חוסן חברתי כלכלי בעולם משתנה. היעוד שלנו כרשת החינוך בישראל הוא להוות את אבן היסוד והתשתית המדעית, הטכנולוגית והערכית של מדינת ישראל.”
מנכ”ל אמדוקס ישראל, הראל גבעון, הציג את מבנה החברה ודיבר על ה-DNA הישראלי שלה. בדבריו הדגיש את המטרות ששמה החברה לפניה בחיבור העסקי והחברתי באמצעות הקפדה על גיוון, הכללה וחיזוק הפריפריה. לחברה שלושה מרכזים: אחד ברעננה, בו התארחו מנהלי אורט, ושניים בפריפריה: בשדרות ובנצרת, המעסיקים עשרות אלפים עובדים ממגזרים שונים ומאוכלוסיות שונות. ב-7 באוקטובר מרבית עובדי החברה באזור שדרות, פונו מבתיהם ונאלצו לעזוב את מקום עבודתם. הקמפוס בשדרות – שבו מצויה ליבת הפעילות של החברה: פיתוח, הנדסה וטכנולוגיה – נותר סגור. החברה דאגה למאות העובדים ובני משפחותיהם לפינוי למלון בנתניה, שהפך לביתם הזמני, ויומיים לאחר פרוץ המלחמה כבר נפתח במלון מתחם עבודה שבו יכלו העובדים להמשיך לעבוד מרחוק. עוד שיתף גבעון: “קיבלנו אתגר מאגף החינוך בשדרות. אחת הבעיות בפינוי של עיר זה הלוגיסטיקה סביב הנוער, איך אוספים מידע, איך עוקבים אחר נוער שנעקר מהסביבה הבטוחה שלו ומסתובב ברחובות? את המשימה הזו לקחנו כפרויקט דגל. תוך יומיים הקמנו מערכת שמאפשרת גם לאגף החינוך וגם לעובדים הסוציאליים ולמדריכי נוער, לעקוב ולבצע פגישות עם הנוער והכל כדי לשמור על ביטחונם. רק בדיעבד הבנו שהמערכת הצילה כמה וכמה בני נוער”. בהמשך הוזמן אורי רם מאמדוקס, להרצות על הזדמנויות ואתגרים בעידן הטכנולוגי.
ד”ר גל יעבץ, ריתק את הקהל בהרצאה מעוררת מחשבה: “תרבות של פייק: דיסאינפורמציה, חרדה וחוסן חברתי בשעת מלחמה”. יעבץ הוא חבר סגל בכיר במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומרצה בתחומי מידע ממשלתי וציבורי בסביבות דיגיטליות עתירות-מידע וידע. מחקר שערך לאחרונה מצביע על עלייה משמעותית בצריכת החדשות והמידע בזמן המלחמה (מכלל הערוצים השונים, המשודרים והמקוונים). כאשר ביקשו מהנשאלים לציין מהי הסיבה המרכזית בגינה הם צורכים חדשות בתקופת המלחמה, מצאו כי מרבית הישראלים עושים זאת במטרה ‘להישאר מעודכנים’ ו-23% עושים זאת עבור תחושת הבטחון האישית שלהם. עוד הראה המחקר כי הישראלים אינם מסתפקים בערוצים אליהם הם רגילים בזמן המלחמה. כמחצית מהם הצהירו כי בעקבות הלחימה פנו לערוצי תוכן ומידע חדשים. כאשר בדק המחקר לאילו ערוצי תוכן או מידע חדשים נחשפו האזרחים מאז תחילת המלחמה, התשובה הייתה חד-משמעית. כ-73% מתוכם הורידו או הצטרפו לטלגרם מאז תחילת המלחמה, פלטפורמה עם פוטנציאל להניע פייק ניוז.

בהמשך התקיים פאנל מומחים בתחום החוסן, אותו הנחה, רותם לצטר, מנהל אורט אבין בר”ג, בו השתתפו: גידי קדוש, מנכ”ל VIVID; רס”ן תומר כהן, ראש מדור עתודה טכנולוגית וקד”צ של חיל הטנ”א ויאיר רבין, מנהל קליני במרכז החוסן הארצי.

בחציו השני של הכנס הוזמנו מנהלי בית הספר להתפזר בין סדנאות, בהן בחרו להשתתף, שעסקו בנושאים שונים: חוסן ומנהיגות; שימור צוות בחרום; פוטו תרפיה; יוגה תרפיה ועוד.
את הכנס סיכם מנכ”ל הרשת, רז פרויליך: “בשנה מורכבת זו, אנו כאנשי חינוך ממשיכים לשאת בעול ולמלא תפקיד מכריע בשיקום החברה הישראלית. מחוייבותנו להיות בקו הראשון ומשימתנו אינה רק ללמד ולחנך אלא גם לרפא, לאחד ולהוביל. נדרש מאיתנו להשיב תקווה ולבנות מחדש את הצפון, הדרום ואת המרקם הישראלי-חברתי שלנו. אני גאה בכם על פועלכם ועל תחושת השליחות מעוררת ההשראה והעמידה האיתנה מול האתגרים. ביחד נמשיך לייצר תקווה, חוסן ואחדות”.
