בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, התעוררנו למתקפה אכזרית של אויב שביקש להשמידנו. במתקפת הפתע שהציתה את מלחמת חרבות ברזל חדרו לשטח ישראל אלפי מחבלים שטבחו, אנסו והתעללו באוכלוסייה אזרחית. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות. אחרים, שהשתתפו במסיבת הנובה בסמוך ליישוב רעים, נפגשו פנים מול פנים מול המרצחים, שלא חסו עליהם. יום זה היה הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. במתקפת הפתע נרצחו ונהרגו כ־1,145 ישראלים וזרים, שוטרים ואנשי שירות הביטחון הכללי, ביניהם גם בוגרי ובוגרות אורט.
מנהיגות, ערכים והנצחה באורט
במהלך חודש מאי בשנת הלימודים תשפ"ה, כשנה וחצי מאירועי ה-7 באוקטובר 2023 ומתחילת מלחמת חרבות ברזל, מערכת החינוך בישראל ציינה את אירועי השבת השחורה באמצעות חודש "תקומה וגבורה", שהוקדש לזכר החללים, הנפגעים והשבויים, ולהנחלת זיכרון גבורתם. בלוח השנה העברי נקבע יום הזיכרון הלאומי בכ"ד בתשרי ובהתאמה התקיימו השנה אירועי הזיכרון ב-15.10.2025 בתום חופשת סוכות. עם זאת, נדמה כי התאריך הלועזי בו קרו האירועים נחקק בזיכרון הקולקטיבי והאישי של כולנו. בתי הספר ציינו את היום במהלך החופשה, במכללות אורט התקיימו טקסי זיכרון ותלמידים רבים השתתפו בטקסים עירוניים.ה-7.10 הוא יום טעון עבור רבים, אבל נדמה שעבור מחנכים ההתמודדות עם האחריות כלפי התלמידים והתלמידות בעיבוד האירועים, מהדהדת וכבדת משקל. רבים מהם, שאיבדו בוגרים מתמודדים עם געגועים, אבל ושכול מטלטל, כמחנכים.
לקראת ציון היום בבתי הספר ברשת אורט, הוזמנו מורים, מחנכים ואנשי צוות באורט להשתתף במעגלי שיח בשיתוף מנחים מהקואליציה הישראלית לטראומה. שנת הלימודים נפתחה במפגש הכשרה לרכזי תכנית פרי גנך, שהתארח השנה בבית חלוצי האור במוצא עלית. במבנה ההיסטורי ששימש בעבר בית הבראה לחלוצים והפך בשנה האחרונה למרכז לטיפול ולהנצחת חללי חרבות ברזל, קיבלו הרכזים השראה לחיבור בין ערכים של כל נופל, והאופן בו ניתן לחברם לריפוי, לחזון ולתקווה. את הסיור במבנה הובילה חיה קימלמן, ממפיקות מסיבת ה"נובה", שיזמה את הסבת המבנה למרכז הנצחה ושיקום כדרך ריפוי לעצמה ולעוד רבים. ממנה למדו הרכזים על יצירת צעדים ראשונים לשיח של הנצחה עם המשפחות השכולות ועל האתגרים והדילמות בהנצחה. בהמשך נפגשו עם אילה פודר, אמה של מאיה פודר ז"ל, שנרצחה בנובה ובמקום מוקדש להנצחתה סטודיו לקולנוע. אילה העניקה באופן מרגש וכנה מבט על הצד של המשפחות השכולות בתהליך ההנצחה ועל חשיבות ההנצחה עבורן.
ביום הזיכרון הלאומי, עצרו בכל בתי הספר של רשת אורט את שיגרת היום, ציינו את האירועים המטלטלים, והתייחדו עם זיכרון הנופלים והנפגעים במלחמת חרבות ברזל. ביישובים רבים הובילו תלמידי אורט את הטקסים העירוניים ופקדו את החלקות הצבאיות בבתי העלמין. הנהגות תכנית "פרי גנך" בבתי הספר הובילו פעילויות שונות במהלך היום: טקסים מרגשים, עצרות זיכרון, מפגשי השראה עם לוחמים ומשפחות שכולות ושמעו על סיפורי הגבורה. בבתי ספר רבים הוקראו קטעים אישיים, הונחו פרחים על קברים, הוקרנו סרטונים, נכתבו מילות זיכרון ונישאו תפילות, מתוך רצון להאיר את שמם ואת דרכם של הנופלים באור של אהבה וערבות הדדית. תלמידים הוזמנו לשתף בתחושות והפכו את היום הזה לשיעור חשוב של זיכרון, אחדות ותקווה. התקיימו שיעורי חינוך, הוכנו מתכונים לזכרם של הנופלים, והתקיימו פעילויות יצירה מנחמות. מתוך העצב הגדול צמח שיח של חיבור, משמעות וערכים, שחידד את כוחה של הקהילה, את האחריות לזכור, ולהצמיח תקווה שביחד נבנה עתיד טוב.
מנכ"ל אורט, רז פרויליך, השתתף בטקס שהתקיים במכללת אורט סינגאלובסקי. סטודנטים, ועובדי המכללה נחשפו אל סיפורו האישי המרגש מן הקרבות לחילוץ תושבי קיבוץ בארי. רז, כיום מ"פ במילואים בדרגת רב-סרן, השתתף כלוחם במילואים בקרבות לטיהור המחבלים בקיבוץ בארי, ונפצע קשה מירי בחזה במהלך הקרבות האלה. הוא הקדיש את הרצאתו לזכרו של החובש סמ"ר אופק רוסו, אשר רץ להצילו ונהרג באותה פעולה. סיפור של גבורה, תעוזה ואחדות ישראלית. דבריו נגעו בלב כל הנוכחים, והאירו באור אנושי את סיפורם של גיבורי הקרב בבארי, ואת רוח העמידה והתקווה שצמחה מתוך האסון.
לא שוכחים את כל החטופים
כולנו ספרנו את הימים, השעות והדקות לקראת שיבתם של 48 חטופים וחטופה, ביניהם עשרות שכבר נרצחו ע"י חמאס וגופותיהם הוחזקו בידי ארגון הטרור. עקבנו בהתרגשות אחר חזרתם של החטופים החיים. בכינו מאושר ומהקלה וליווינו אותם ואת המשפחות בשמחת השיבה והמפגשים המרגשים. לא נשכח את התמודדות השיקום המאתגרת שלפניהם ולפני החברה הישראלית כולה ואת זיכרם של אלו ששילמו בחייהם.
בין החטופים שלושה בוגרי אורט: מתן אנגרסט, איתי חן ז"ל ונמרוד כהן, כולם לוחמי צה"ל, שהשתתפו בגבורה בקרבות השבת השחורה, נישבו ונחטפו. מתן ונמרוד שבו הביתה. עם חתימת הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, נדמה כי מה שחיכינו לו והתפללנו אליו שנתיים, סוף סוף קורה.
היינו שם איתם, התרגשנו, בכינו והתפללנו, אבל זכרנו ואנו עדיין זוכרים גם את כאבה ומאבקה של משפחתו של איתי ז"ל, להשבת גופת בנה הלוחם. באורט גוטמן בנתניה, עסק היום בקריאות להשבת כל החטופים החללים, ביניהם איתי חן ז"ל, בוגר ביה"ס. תלמידי ביה"ס צעדו עם דגלים לבית משפחת חן, חיבקו את המשפחה וקיימו עצרת ספונטאנית בקריאה להשבתו. חגית חן, אמו של איתי, שיתפה: "ימים מטלטלים. קשה לצאת מהבית, אז אורט גוטמן בית הספר של איתי הגיעו אלינו. תודה שאתם איתנו ולא מוותרים על איתי. מאוד ריגשתם."
מנכ"ל הרשת, רז פרויליך, שיגר איגרת לעובדי הרשת בה חידד את חשיבות חזרת כל החטופים החללים לריפוי החברה הישראלית: "המשימה הלאומית שלנו טרם הושלמה. ב רצועת עזה נותרו עדיין חטופים חללים שטרם הושבו למנוחת עולמים, ביניהם סמ”ר איתי חן, בוגר אורט גוטמן נתניה, אשר נפל בגבורה בעת לחימה בטנק באזור נחל עוז. איתי מסמל את הערכים שאנו מחנכים אליהם – מחויבות, אחריות, אומץ ואהבת העם והארץ. יחד עם איתי, נותרו ברצועה חטופים נוספים. חובתנו כחברה, כקהילה וכעם, להמשיך לזכור, לפעול ולתמוך, עד שיושבו כולם הביתה."
זיכרון והנצחה כמנועי צמיחה
עם ישראל הוא עם בעל זיכרון היסטורי בן אלפי שנים. הזיכרון הוא מקור הכוח ומעצב הזהות שלנו. מאז אותה שבת מלווה אותנו תחושת שליחות עמוקה לזכור, להוקיר ולספר את סיפורי הגבורה, ביניהם סיפוריהם של 159 בוגרינו, עובדינו ובני משפחותיהם, שנפלו באירועי ה-7.10 ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. צמידות האירועים לחגיגות שמחת התורה חידדו את הצורך לתת מקום לזיכרון יחד עם שמחה ותקווה, אתגר עימו אנו מתמודדים ביתר שאת במהלך חודשי המלחמה הארוכים ורשימת החללים המתארכת.
סיפוריהם האישיים של הנופלים והנופלות מתארים מסעות אישיים, שראוי שנלמד מהם, נחנך ונתחנך לאורם. הם ממלאים אותנו ביראת כבוד, גאווה, התרגשות ורצון להוקיר כל אחד ואחת מהם, ללמוד מהם, לזכור אותם, לקבל השראה מהם ולהפוך אותם לבלתי נשכחים. יותר מהכל הם ממלאים אותנו בתקווה לעתיד טוב יותר, שכן מהזיכרון החי והמחזק ישאבו הדורות הבאים עוצמה, גבורה, חיבור ואהבה לעם ולארץ.
אנו ברשת אורט בחרנו לצמוח לאורם.
רשת אורט, שחינוך וערכים ניצבים בלב עשייתה, רואה בהנצחה ערך חינוכי מהותי, עמוק ומתמשך. דרך להפיח תקווה, לחזק את החוסן האישי והלאומי, ולחזק את ערך האחדות בחברה הישראלית, ואת עתיד הדורות הבאים. ערכים אלו הם חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה שמובילה הרשת, הרואה בחינוך – עוגן בקהילה ובבתי החינוך מרחב להצמחת מנהיגות חינוכית ומנהיגות צעירה, כאחד.
הצוואה שלהם - העתיד שלנו
אורט בהובלת מחלקת אורטוב מובילה בבתי הספר של הרשת את תכנית 'פרי גנך' המקדמת פעילות חינוכית של זיכרון והנצחה, תוך חיבוק המשפחות השכולות. מתוך תפיסה זו, הוחלט להקים את אתר "זוכרים את הנופלים באורט", המנציח את סיפורי הנופלים של אורט ומהווה מרחב מתעד, חוקר ומלמד וכר לפעילות חינוכית מלווה. מרחב הנצחה זה כולל פרטים וסיפורים אישיים על כל נופל וחלל לצד פעילויות השראה, זיכרון והנצחה אותם מובילים בתי הספר, בליווי צוותים מקצועיים ברשת. בפעילות החינוכית הנעשית בהשראתם של בוגרי ובוגרות אורט, שנפלו בדמי ימיהם, אנו מתחייבים להמשיך ולהוביל את חינוך הדור הבא, לבנות חברה ערכית ומאוחדת ולפעול להנצחת מורשתם.
זיכרון משותף בונה אחדות
ה-7.10 פוגש אותנו השנה, כשהמלחמה עדיין בעיצומה, האובדן כה טרי, פצועים כה רבים בגוף ובנפש עדיין נמצאים בתהליכי שיקום והחלמה, החטופים עדיין בשבי. ציון יום זיכרון בעודנו נמצאים בלב ההתמודדות הוא הזדמנות משמעותית להתבוננות במשותף ובדומה ביננו. זוהי הזדמנות לקירוב לבבות ואחדות. שותפות הגורל נעוצה בלב ליבה של החברה הישראלית ומהווה את התקווה לעתיד טוב משותף לכל הזרמים והגוונים. כשבליבנו מהדהדים הזכרונות, פתוחה הדרך להצמיח שיח מאחד ומחבר, לפעול לאיחוי השסעים.
הנהגת רשת אורט, סימנה את חיזוק האחדות, כיעד חינוכי אסטרטגי בפעילותה ואת 264 מוסדות החינוך שהיא מפעילה בפריסה ארצית, בהם היא רואה עוגן בלב הקהילה, כמחוללי השינוי. ההבנה כי חוסנה של מדינת ישראל תלוי במידת חוסנם של אזרחיה והפוך, הגבירה את פעולותיה בהטמעת תוכניות ושגרות עבודה בנושא חוסן ואקלים וכן בהטמעת מודלים המקדמים אחדות כמו חינוך לדמוקרטיה; פיתוח זהות אישית; לימודי הומנסטיקה וחיבור בין מגזרים בחברה הישראלית.