על פי המסורת, התורה ניתנה לעם ישראל בבוקר חג השבועות. האגדה מספרת כי בלילה שלפני מתן תורה, נרדמו בני ישראל עד שעה מאוחרת במקום לצפות בהתרגשות לקראת המעמד המרגש וכי הקב”ה נדרש להעיר אותם בעזרת קולות וברקים. כ-“תיקון” לאותו חטא קדום נהגו בני ישראל ללמוד לאורך כל הלילה שבין ערב חג שבועות ליום חג שבועות בו קוראים בבית הכנסת את “עשרת הדברות” זכר למעמד הר סיני.
חג השבועות הוא החג השני מבין שלוש הרגלים, הקרוי על שם שבעת השבועות שסופרים מתחילת העומר עד חג זה או עפ”י מסורת נוספת יום החמישים – היום שמשלים את 49 ימי קציר העומר. ככזה, הוא נושא משמעות חקלאית, המפורשת בתורה כיום הביכורים טקס שהיה עמו עלייה לרגל למקום המקדש, ובמהלכו העם מודה לאל על הארץ שניתנה לו, תוך הבאת ביכורי אדמתו למשכן ולבית המקדש. חג הקציר ומועד הבאת הביכורים במקרא הוא גם חג מתן התורה, הבשורה המוסרית ששינתה את העולם או יום הַקְּהֵל: על שם ההתקהלות של בני ישראל לקראת מעמד הר סיני, לקבלת תורתם. חז”ל ניתנו לו שם נוסף: עצרת, משום שהוא מהווה מעין השלמה לפסח, כלומר גמר של חג הפסח, בדומה לעצרת של סוכות. ראשי התיבות של שמות החג הם חקת שבעה – חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הַקְהֵל.
כך או כך, חג השבועות מדגיש את עברו של עם ישראל כעם עצמאי החי על אדמתו. במוקד החג הקשר השורשי אל הארץ ואל פרי אדמתה. בכך הוא למעשה מהווה ציון דרך עבורינו בזהות שלנו למולדת. מגילת רות, סיפורו העלילתי של החג, משלבת בתוכה ערכים אמונתיים, חברתיים ומוסריים. לצד השמחה בהצלחת היבול, חשיבות הדאגה לחלש באמצעות חוקי לקט, שכחה ופאה וכן בחירתה המוסרית של רות שלא לזנוח את נעמי, אנו חוגגים את תמצית סיפור חוסנו של עם ישראל. ליהי דמרי, תלמידת כיתה ט’ מאולפנית אורט טבריה, על המהות האמיתית של חג השבועות – דרך עיניה של רות:
בעקבות אירועי מלחמת חרבות ברזל, יישובים הקרובים לגבול בעוטף עזה ובצפון פונו מבתיהם ובימים אלו עושים צעדים ראשונים לחזרה. רבים מהם חקלאים. להמשך קיומה של פעילות חקלאית באזורים אלה יש משמעות לאומית רחבה לצורך המשך אספקת התוצרת החקלאית במדינה, לצד חשיבות בשמירה על פרנסתם של החקלאים, וישראלים רבים נרתמים בהתנדבות על מנת לסייע לחקלאים לשמר ולתחזק את פעילותם.
בתי ספר רבים מרשת אורט ישראל יצאו לסייע לחקלאים, כחלק מהזדמנות לשלב פעילות חינוכית בעלת חשיבות לאומית בשגרת הלימודים וכן לחזק את חוסנם ואת מעורבותם האזרחית בתקופה זו. זאת ועוד, לקראת החג, גם אוכלוסיות נזקקות, זכו לליווי ותמיכה מתלמידי הרשת. הם הגיעו אליהם לשמחם בביכורים כחול לבן. דווקא בשעה קשה זו הגבירו תלמידים רבים ברשת את פעילותם בתכנית מחוברים של אורטוב וחיזקו את הקשר עם בני הגיל השלישי ושורדי השואה בקהילה. בבתי הספר התמלאו כיתות הותיקים בבני הגיל השלישי שהתארחו לארוחת שבועות ויוזמות מרגשות רבות של תלמידים קודמו בקהילה. את החג ציינו בפעילויות הקשורות למשמעות החג: לבוש לבן, ארוחות חלביות חגיגיות, זרי פרחים, חגיגות מים, דוכני מיצים, קליעת סלי ביכורים, מפגש עם ביכורי המורים – המורים החדשים המצטרפים לבתי הספר ועוד.