בשנת 1954 המליץ האו"ם למדינות החברות בו לציין מדי שנה את יום הילד הבין-לאומי, ואף נקבע לו תאריך – 20 בנובמבר. מטרות יום הילד שנקבעו אז, היו בין היתר: גיוס התקשורת למודעות וקידום מעמדם וזכויותיהם של הילדים ברחבי העולם בקרב הציבור והעלאת המודעות לזכויות הילד בקרב הילדים עצמם. ארבע שנים לאחר מכן הוכרזה באו"ם הצהרת זכויות הילד. בהצהרה מוזכרים עשרה עקרונות הנוגעים לילדים ולזכויותיהם. שלושים שנה לאחר מכן, ב-20 בנובמבר 1989, אימץ האו"ם את אמנת זכויות הילד. האמנה מכילה כללים מפורטים לשמירה על הזכויות שהופיעו בהצהרת זכויות הילד, והיא אושרה על ידי 200 מדינות וביניהן ישראל.
36 שנים חלפו מאז ונדמה שאנו נמצאים בעיצומו של אחד האירועים הקשים שחוותה החברה הישראלית, בו הופרה באופן בוטה אותה אמנה. דווקא בארגון שהצהיר יזם וקידש אותה, בחרו בכיריו לא לגנות את אחד מפשעי המלחמה החמורים בהיסטוריה שבוצעו כלפי עשרות תינוקות וילדים ישראלים ולנקוט חוסר רגישות כלפי מצבם הפיזי והנפשי של ילדי ישראל.
יום הילד הבין-לאומי או בשמו הנוסף יום זכויות הילד, מצוין השנה בישראל בתום שנתיים מטלטלות בה הוחזקו ילדים ובני נוער ישראלים בשבי החמאס ואלפי ילדים ישראלים נוספים, חוו תנאים מורכבים כמו: פינוי מהבית, פרידה וריחוק מחברים, אובדן ושכול. מלחמת חרבות ברזל והאירועים המטלטלים שחוותה ועדיין חווה החברה הישראלית מאז ה-7.10.2023, העמידה את מערכת החינוך ואנשי החינוך בפני אינספור התמודדויות מורכבות וצורך בהתאמות נדרשות למציאות חדשה. חוסן רגשי מאפשר לשמור על תפקוד יציב ולחזור לשגרה במהירות יחסית. ההגדרה נוגעת לא רק ליכולת לשאת קושי אלא גם ליכולת לצמוח מתוך האתגרים. בסביבה שבה תלמידים נתקלים במגוון לחצים – לימודיים, חברתיים, רגשיים, ואישיים – חוסן רגשי מעניק להם את הכלים להתמודדות עם לחצים אלו כמו גם עם מצבים של כישלון או חוסר הצלחה. צוות המורים והעובדים, המתמודד עם עומסים רגשיים ונפשיים, זקוק גם הוא לחיזוק. ככל שבית הספר יפעל לקידום חוסן רגשי אצל כלל חברי הקהילה, כך הוא יהפוך למרחב שבו כל אחד ירגיש מוגן ובטוח יותר.
מידי שנה מהווה היום הזדמנות לאירועים להעלאת המודעות לרווחת ובריאות הילדים ולעידוד השמירה על זכויותיהם ברחבי העולם. כאשר מדינת ישראל עדיין מתמודדת עם אתגרי ותוצאות המלחמה, מקבלת ההגנה על זכויות הילדים משנה תוקף. צוותי החינוך ובתי הספר מהווים במציאות זו עוגן משמעותי עבור התלמידים, המספקים להם תמיכה רגשית ומעניקים תחושת המשכיות ויציבות. אנו מבינים כי ידע ולמידה בדבר זכויות ילדים הם נדבך בעל חשיבות ביצירת החוסן של התלמידים, בהעצמה שלהם ובגיבוש תפקידם האזרחי להעמקת האחריות והמעורבות שלהם בעתות שגרה ובעתות חירום בבית הספר ובקהילה. היום מזמן עבור מחנכים ואנשי חינוך רגע להתבוננות והוקרה על ההישגים המשמעותיים של החברה הישראלית בהגנה על זכויות ילדים, בייחוד בתקופה מאתגרת זו.
המלחמה לצד הדילמות המלוות את החזרה לשיגרה, העמיקו את הצורך בעיסוק בבניית חוסן ולכידות חברתית במערכת החינוך ובבתי הספר, כפקטור משמעותי ביצירת חוסן לאומי וחיזוק החברה הישראלית ומדינת ישראל בעת זו ובכלל. גם בחינת השפעת הטכנולוגיות בהקשר זה, הפכה לצורך מיידי, עם כניסת הבינה המלאכותית. הרשת הובילה מהלך אסטרטגי לבחינת הדרכים האפקטיביות לחיזוק החינוך למצוינות ערכית אזרחית ואקלים חינוכי מיטבי, ע"י פיתוח תכנית חוסן רשתית, סיוע וליווי בתי ספר בבניית תכנית עבודה בנושא אקלים. כחלק מפעולות להטמעת חוסן בקהילה הבית ספרית, ומציאת מנגנונים שיבטיחו את הצלחת התהליך, משתפת הרשת פעולה בשנה האחרונה עם הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז ידע לאומי המספק מנהיגות, הכוונה ומשאבים לפני משבר, במהלכו ואחריו. מודל בית הספר כמרכז החוסן הקהילתי מוטמע כבר בעשרות בתי ספר של הרשת באמצעות יצירת תוכניות חוסן רשותיות ובית ספריות למוכנות לשעת חירום ולהפעלתן.