מלחמת חרבות ברזל והאירועים המטלטלים שחוותה ועדיין חווה החברה הישראלית מאז ה-7.10, העמידה את מערכת החינוך ואנשי החינוך בפני אינספור התמודדויות מורכבות וצורך בהתאמות נדרשות למציאות חדשה. אתגרים של מנהיגות חינוכית בתקופת מלחמה הם רבים ובאורט רואים בהם הזדמנות לבניית שיתופי פעולה למען חיזוק החוסן ואימוץ שפה חדשה, שמתייחסת לצרכים. זאת לצד היבטים שונים של עתידנות וחדשנות בחינוך, במציאות מאתגרת של שגרת החירום.
המלחמה לצד הדילמות המלוות את החזרה לשיגרה, העמיקו את הצורך בעיסוק בבניית חוסן אישי ולכידות חברתית, כמו גם בחינת השפעת הטכנולוגיות עליהם. הרשת הובילה מהלך אסטרטגי לבחינת הדרכים האפקטיביות להטמעת חוסן בקהילה הבית ספרית, ומציאת מנגנונים שיבטיחו את הצלחת התהליך.
חוסן רגשי מאפשר לשמור על תפקוד יציב ולחזור לשגרה במהירות יחסית. ההגדרה נוגעת לא רק ליכולת לשאת קושי אלא גם ליכולת לצמוח מתוך האתגרים. בסביבה שבה תלמידים נתקלים במגוון לחצים – לימודיים, חברתיים, רגשיים, ואישיים – חוסן רגשי מעניק להם את הכלים להתמודדות עם לחצים אלו כמו גם עם מצבים של כישלון או חוסר הצלחה. צוות המורים והעובדים, המתמודד עם עומסים רגשיים ונפשיים, זקוק גם הוא לחיזוק. ככל שבית הספר יפעל לקידום חוסן רגשי אצל כלל חברי הקהילה, כך הוא יהפוך למרחב שבו כל אחד ירגיש מוגן ובטוח יותר.