יום לפני ערב יום העצמאות, נקבע כיום הזיכרון לנופלים בכל מערכות ישראל, מטרום המדינה ועד ימינו, בו אנו מתייחדים עם זכרם של נפגעי פעולות האיבה ולוחמי צה”ל שחרפו נפשם על הקמת מדינת ישראל ועל הבטחת קיומה. זהו יום חשוב ומרכזי בציבוריות הישראלית והזדמנות לתת משמעות לאובדן שכל כך הרבה משפחות חוות במדינת ישראל. השנה התרחב מעגל השכול באופן מטלטל. באירועי ה-7.10 ובמלחמת חרבות ברזל קיפחו את חייהם במתקפת הטרור של חמאס ובמלחמה שפרצה בעקבותיה, אלפי ישראלים. ילדים וקשישים, נשים וגברים, אזרחים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה.
אנו מציינים השנה את יום הזיכרון בעיצומה של המלחמה, בצל האירועים והאובדן הקשים ובמציאות בה חטופים עדיין נמקים בשבי החמאס, וחיילים וחיילות מגוייסים למען בטחון המדינה.
יום הזיכרון השנה, יהווה את את אחד השיאים בפעילות הנצחת הנופלים בבתי הספר של רשת אורט. טקסי הזיכרון ופעילות ההנצחה כמו גם מפגשי פנים מול פנים עם משפחות הנופלים, חלקם בוגרי בתי הספר של רשת אורט, הפכו את התלמידים והצוותים לעדים חיים וקרובים ואת כולנו למעגל תמיכה חשוב למשפחות הנופלים והנרצחים.
בתי הספר מובילים טקסים עירוניים בהשתתפות המשפחות השכולות ומייחדים אותם לבוגרים ולבני הקהילה. משפחות שכולות רבות בחרו למלא את צוואת ילדיהם באופן מרגש למען זיכרון והנצחת בניהם ובנותיהם. בין בוגרי אורט שנפלו או נרצחו סיפורי גבורה מעוררי השראה, בעלי מסר של תקווה לדורות הבאים אותם הפליא לנסח בצוואתו לתלמידיו, מנהל בית הספר אורט פלך בנים, יוסי הרשקוביץ’, שנפל במערכה: “הישארו מאוחדים”.
ביום הזיכרון, הפנה מנכ”ל אורט, רז פרויליך, איגרת אל עובדי הרשת ושיתף: “התקופה הלאומית שבין יום השואה, יום הזיכרון לחללי צה”ל ויום העצמאות, מזכירה לכולנו את הערכים עליהם בנויה מדינת ישראל – זיכרון, הקרבה, ערבות הדדית, חירות ותקווה. העוסקים בחינוך פועלים מתוך חיבור לסיפור הלאומי שלנו, להיסטוריה, לערכים ולנרטיב הציוני. בימים אלו, עלינו לזכור גם את אנשי החינוך שנפלו במערכות ישראל, וביניהם גם את יקירנו, מנהל אורט פלך ספניאן בירושלים, יוסי הרשקוביץ ז”ל. חלפה שנה וחצי, ואני עדיין מתקשה לכתוב על יוסי בלשון עבר. אינני צריך להרחיב עבורכם על דמותו של יוסי ועל החלל העמוק שהותיר בכל אחד ואחת ממי שהכירו אותו, וגם מאלו שרק התוודאו אליו ולדמותו לאחר מותו. אך חשוב לי להזכיר רגע מיוחד אחד – במהלך שירות המילואים שלו, יוסי שלח סרטון לתלמידיו, בו הביע את געגועיו והדגיש את חשיבות הבחירה בטוב, גם בזמנים קשים. הוא אמר: “אנחנו נמצאים אחרי שבוע בו התהפכו לנו החיים… האדם יכול לבחור באיזה צד הוא – האם הוא ‘כי טוב’ או האם הוא בוחר ברע. ואנחנו כרגע מצויים במציאות בה אנחנו בחרנו ‘כי טוב’… והטוב ינצח”.
יהי זכרם ברוך.
צומחים מהסיפורים שלהם - אתר הנצחה לנופלי הרשת
לקראת יום הזיכרון ה-77 של מדינת ישראל השיקה רשת אורט אתר הנצחה לנופליה במלחמת חרבות ברזל והכוונה היא להרחיבו בשלבים הבאים להנצחת כלל חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, בוגרי ובוגרות אורט. לרשת אורט 153 נופלים ונופלות במלחמת חרבות ברזל ועשרה נופלים ונופלות קרובי משפחה של עובדים ברשת.
האתר צומחים מהסיפורים שלהם, הוקם בהשראתם של בוגרי ובוגרות אורט שנפלו בדמי ימיהם, מתוך התחייבות להמשיך ולהוביל את חינוך הדור הבא, לבנות חברה ערכית ומאוחדת ולפעול להנצחת מורשתם.
ביום הזיכרון הזמין מנכ”ל הרשת, רז פרויליך, את כל עובדי הרשת ושותפיה להיכנס ולהתרשם מהאתר:
“אני גאה על כך שבשנה האחרונה הקמנו, בעבודה רבה וברגישות אין קץ, אתר הנצחה לזכרם של 153 נופלי רשת אורט אשר נפלו במלחמת חרבות ברזל. זהו פרויקט שמבטא את המחויבות שיש לנו כאנשי חינוך כלפי התלמידים והתלמידות שלנו, שכן מחויבות זו אינה מסתיימת עם עזיבתם של תלמידנו את שערי בית הספר. כמו כן, אנו פועלים לשמר את זכרם של חללינו, מתוך מחויבות כלפי דור ההמשך, אשר לומד את משמעותה האמיתית של אהבת המולדת והעם עד מסירות נפש.
באתר תוכלו למצוא גם את עמודי ההנצחה לזכרם של סמל דניאל לוי ז”ל וסמל יוסף דסה ז”ל, שניהם בוגרי אורט קריית מוצקין, אשר למדו יחדיו באותה כיתה. זמן קצר לפני נפילתם בעזה, שלחו השניים תמונה משותפת בקבוצת ה”ווטסאפ” הכיתתית עם הכיתוב: “שומרים עליכם ואחד על השני”. סיפורם של דניאל ויוסף מבטא באופן מצמרר את החיבור החשוב והמשמעותי בין תלמידים ובין מוריהם. אשתף אתכם גם במה שכתבה עליהם יפעת טויטו, המחנכת: “בהתחלה שמענו את הבשורה הנוראית על דניאל, וממש כעבור שעה הושיבו אותנו ואמרו – גם יוסף הלך. דניאל ויוסף הספיקו לבקר על מדים בבית הספר. קיבלנו מדניאל חיבוק אחרון אחרי פסח, זמן קצר לפני שנכנס לרצועת עזה.
בהזדמנות זו, אני קורא לכם, היכנסו לאתר ההנצחה, הכירו את הנופלים, שתפו את זיכרונותיכם וחיו לאורם ולזכרם בכבוד ובשמחה. פרויקט זה מביא לידי ביטוי את המטרה החשובה כל כך אשר לקחנו על עצמנו – עיצוב דור העתיד כך שיהיו אזרחים מעורבים, אכפתיים ומחויבים, וכאלו שיבנו את הקומה הבאה של החברה הישראלית”.
מרחבי הנצחה כעשיה חינוכית לריפוי, תמיכה ועוגן עבור הקהילה
בעיצומם של אירועים קשים וכואבים, המשפיעים על כל תושבי המדינה, בתי הספר מהווים מקור תמיכה ועוגן עבור הקהילה. לצד הרגישות הרבה בה פועלים צוותי החינוך ברשת אורט כאנשי חינוך בנושא המלחמה והשכול, ישנו מאמץ למצוא את האופן בו ינתן במרחב הבית ספרי מקום לביטוי בשיח ובנראות לאירועים אלו. להקמת פינות זיכרון והנצחה במרחב הבית ספרי, חשיבות בעיבוד האובדן. לרתימת הצוות החינוכי והתלמידים למיזמים אלו צדדים רבים משלימים: חיבור לסיפוריהם של הנופלים והנצחתם, תמיכה במשפחות שכולות לצד העצמת תחושת השייכות לקהילה וקבלת נחמה, תקווה, השראה וחיזוק החוסן הרגשי והחברתי.
טקסי זיכרון בביה"ס ובקהילה
במכללות ובבתי הספר של רשת אורט ישראל, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מהווה את שיאה של פעילות הנצחה ועיבוד השכול וזיכרון הנופלים ע”י עשייה חינוכית לאורך השנה.
המילים שלהם - ההשראה שלנו
רבים מבתי הספר של אורט קיימו ערבי שירי לוחמים וזיכרון בהשתתפות המשפחות השכולות ופתוחים לקהילה, בהם שולבו ציטוטים, שירים, מכתבים וכתבים שחיברו נופלים.
בתי ספר אחרים בחרו לציין את יום הזיכרון במפגשים עם לוחמים או בני משפחות של לוחמים שנפלו, שסיפרו את סיפורי הגבורה האישיים שלהם וכן בפאנלים שעסקו בזיכרון הנופלים ובאובדן.