זהרה ושמוליק זהרה חזרה לבסיסה בעין חרוד ושם פגשה את שמוליק. הוא הגיע לעין חרוד שנה לפניה, בחור גבוה, תמיר משכמו ומעלה גבוה מעל כולם גם במובן הפיזי וגם במובן הרוחני. מאור עיניו, פניו שהביעו טוב לב ואהבה לבריות, כישרון הביטוי שלו בענייני חברה וספרות, הבליטוהו מכל הסובבים אותם בעין חרוד. במשך התקופה הקצרה לעבודתם המשותפת בעין חרוד מצאו עניין אחד בשני. אך בדרך כלל היו יחד בעין חרוד זמן מועט, כי פעם היה הוא ב"פעולה" מחוץ למשק ופעם הייתה היא בקורס למתעמלים. בימי היותה בקורס החלו להחליף ביניהם מכתבים. מחליפת מכתבים זו נראה שהם מצאו כבר אז הרבה נימים משותפות. כשנפגשו .במשק, אחרי ההפסקות שבמילוי תפקידים, התיידדו יותר ויותר בערבים, בשעות הפנאי המעטות, עת כל החבריא היו מבלים ,בשירה וריקודים, היו השניים מתבודדים ומבלים בקריאה .בשיחה, בוויכוחים חודש ימים לפני צאת זהרה לפעולת הגשרים, יצא שמוליק את עין חרוד. הוא חזר לבית אביו ירושליימה להכין את עצמו לבחינות שעל יסודן יוכל להתקבל באחת האוניברסיטות באנגליה. אמנם בתחילה לא היה ברצונו לעזוב את השירות, אך גברה עליו בקשת אביו, שרצה לראותו ממשיך בלימודים. יושב שמוליק בבית אביו מוקף ספרים, משתדל להתרכז בלימודים ולהרחיק עצמו מהחיים בהם חי במשך השנתיים האחרונות. והנה, כרעם ביום בהיר בא מעשה פיצוץ הגשרים ואסון א-זיב עם ארבעה עשר הקרבנות שנספו מבלי שנשאר מהם כל שריד. מיד החליט להפסיק את לימודיו ולחזור: "מקומי בעין חרוד", אמר לאביו. במשך חודשי ,הקיץ, בזמן הסערה הגדולה, עת היישוב כולו חי כעל הר געש נתקשרו שניים אלה בעבותות אהבה והיו לאחד. השירות בימים ,ההם בהגנה, בפלמ"ח, דרש דריכות עצבים ומאמצים עצומים ועל אף רצונם להיות תמיד יחד, לפעול במשותף ולא להיפרד אף לרגע, היה נאלץ מדי פעם אחד מהם לצאת לפעולה לבדו, ואז ליוותה אותו החרדה והתפילה של השני. רגעי הפרידה כשָנִים היו בעיניהם, וכשחזרו והיו יחד שוב, הטילו מאוֹרם על כל הסובב .אותם. היא הייתה זהרתו והוא היה שמוליק שלה, הילד שלה כדי לחזק את הקשר, חתמו השניים על כתב אמנה, על התחייבות :ללא כל תנאי מגביל, מצד זהרה להתחתן עם שמוליק כתב אמנה מתוך החלטה צלולה וחופשית ובאהבה רבה אני מצהירה בזה על הסכמתי הברורה - למעלה מזה, על התחייבות ללא תנאי מגביל - להתחתן עם שמואל ק. מיד כשיתהווה מצב שנהייה שנינו .משוחררים מן השרות הפעיל בחטיבה ועל כך באתי על החתום, ביום חמישי בשבת, הוא העשרים .בחודש מרץ, בערב זהרה לביטוב לכל דברי ההצהרה הכתובה לעיל מצטרף גם אני. שמוליק אבן שמואל המשפחה ילדות ונעורים בפלמ"ח זהרה ושמוליק שמוליק נהרג בלעדיו בקורס טיס פרידה מזהרה